השבוע פרש התיאטרון הקאמרי את מיקבץ ההצגות שיוצגו בעונה הבאה - ההצגות מחלקות לפי נושאים: מחזאות ישראלית מקורית, מחזאות קלאסית, מחזמרים, מחזאות עולמית מודרנית והצגות ילדים.
מחזאות מקורית
גם השנה שם התיאטרון הקאמרי דגש על מחזאות ישראלית מקורית. בשנה הקרובה יועלו 8 מחזות מקוריים: "נתניה",מאת שמואל הספרי ובבימויו. המחזה מתרחש בבית- אבות בנתניה, שהרבה יותר משתלם להפוך אותו לנדל"ן. אבל איך לפנות אותו מהדיירים הקשישים שנותרו בו? אולי בנשף ריקודים מתיש שיחיש את מותם?
"הבן הטוב" מאת רמי דנון ויוסי מלמן בבימויו של רמי דנון מספר על מדען שתרם תרומה נכבדה למערכות הנשק המתוחכמות של המדינה ומואשם בריגול. החוקר מנסה לפצח את סודו תוך 48 שעות העומדות לרשותו ולענות על השאלה: מה גרם לו, למדען, להעביר את הסודות השמורים ביותר למעצמה זרה?
"מקום אחר ועיר זרה", מאת מאיה ערד ובבימויו של אלדד זיו. קומדיה מוזיקלית על ארץ שהיתה, על זהות ישראלית, שורשים והגירה.
"זה הים הגדול" את יוסף בר-יוסף בבימוייה של דדי ברון מספר על חרדי שהתפקר, עוזב את ירושלים האדוקה לטובת תל אביב החילונית. אשתו הולכת אחריו, אבל שורשיה ונאמנותה שייכים לחברה הדתית, הירושלמית.
"קדוש" מאת אמנון לוי ורמי דנון בבימויו של רמי דנון, בודק מקרוב את הבועה הטלויזיונית ויחסיה עם הסביבה הישראלית. גיבור המחזה, שבתאי קדוש, הוא צעיר ישראלי משדרות, החולם להיות "כוכב טלויזיה", וכשהוא מוצא עצמו דחוי, הוא יוצא למסע נקמה.
"משפחה חמה" מאת ענת גוב בבימויה של עדנה מזי"א מספר על
מפגש משפחתי שגרתי של יום שישי בערב ההופך לזירת קרבות, כשאחד מבני המשפחה מודיע שלא יגיע השנה לליל הסדר, כיוון שהחליט לחגוג אותו עם חברים.
"היה או לא היה" מאת עדנה מזי"א ובבימוי עמרי ניצן עוקב
אחר סיפור אהבתם הסוערת של השחקנית חנה רובינא והמשורר אלכסנדר פן בתל אביב הצעירה והתוססת של שנות השלושים.
"ארוחה עם אבא" מאת מוטי לרנר בבימויו של עודד קוטלר.
בנו של איש עסקים חיפאי ידוע מעלה חשדות שאביו פיקד על טבח בכפר ערבי במלחמת העצמות. הבן מנסה לברר את האמרת על מעשי האב, הדוחה בתוקף את כל החשדות נגדו. עד מהרה מגלה הבן כי חקירתו כופה חשבון נפש אכזרי על כל בני משפחתו.
מחזאות עולמית מודרנית
"לילה טוב אמא" מאת מרשה נורמן בבימוייה של דדי ברון.
ערב אחד בחייהן של אם ובת, שכולו דיאלוג חושפני, כן ונוקב.
"המסיבה של אביגיל" מאת מייק לי בבימויו של עודד קוטלר.
בפרבר לונדוני, אליו עברו לאחרונה, מארחים בני-זוג את שכניהם החדשים לערב של שתייה וחטיפים. השתייה המופרזת ודאגתה המתעצמת של השכנה למתרחש במסיבה מביאים את האירוע לידי התפוצצות רגשית.
"של מי החיים האלה לעזאזל?" מאת בריאן קלארק בבימויו של עידו ריקלין. גיבורת המחזה, פסלת מוכשרת ומבריקה, נפגעת בתאונה ומשותקת מצווארה ומטה. כשמתברר לה שלעולם לא תוכל ללכת או להשתמש בידיה, היא מבקשת לנתק אותה מהמכשירים ולהניח לה למות.
מחזאות קלאסית
"האב" מאת אוגוסט סטרינדברג בבימויו של יוסי פולק. איש צבא וחוקר, החי בביתו כשהוא מוקף חבורת נשים חונקת, מחליט להרחיק את בתו מן הבית ומהשפעתה השלילית של חבורת הנשים. האם יוצאת למלחמת חורמה כשהיא מטילה ספק באבהותו ומכאן שאין לו שום חזקה חוקית עליה. הויכוח הכואב בין הבעל לאישה הופך למאבק סוער בין המינים.
"אנטיגונה" מאת סופוקלס בבימויו של דוד לוין. הטרגדיה של אנטיגונה, ממשיכה להיות אקטואלית בימינו כמו באתונה של 422 לפנה"ס, שהתלבטה כמונו, בבעיות של חופש ודיכוי, מלחמה ושלום, דת וחילוניות: מה קובע - חוקת המדינה או חוקי האלים?
מחזמר
"המפיקים" מחזה ומוזיקה מאת מל ברוקס בבימויו של מיכה לבינסון. המחזמר מגולל סיפורם של מפיק יהודי ורואה החשבון השלומיאל שלו, החולמים להיות מיליונרים. הם מחליטים שהדרך להשיג את מטרתם היא הפקה של הפלופ הקטסטרופלי ביותר בברודווי, ומעלים את "אביב להיטלר", המחזמר הדוחה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
הצגת ילדים
"ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית בבימויה של דניאלה מיכאלי.
על ילד המאמין שנולד ללא ציפור נפש ויוצא למסע מפרך כדי למצוא אותה.
