לאחר כשנה וחצי, סיימו ישראל וניו-זילנד את המשבר העמוק ביחסיהם (א', 26.6.05) שנגרם בעקבות מעצרם של שני ישראלים החשודים בחברות ברשת ריגול של המוסד הישראלי. הצמד נכלא בגין עבירה של זיוף דרכונים.

ספין פוליטי

עיתוי ההודעה על סיום המשבר מעורר סערה פוליטית בניו-זילנד. במדינה התקיימה ביום א' ועידתה השנתית של מפלגת האופוזיציה. בשעה 15:00 לפי שעון מקומי אמור היה מנהיג האופוזיציה לשאת נאום מרכזי. אולם מספר שעות קודם לכן קיבלו העיתונאים ועורכי העיתונים הודעה, לפיה ראש הממשלה הלן קלארק, עומדת לערוך בשעה זו בדיוק מסיבת עיתונאים חשובה.

העיתונאים עזבו את מרכז המפלגה הלאומית ויצאו לקנברה כדי לשמוע על סיום הפרשה שהעיבה על יחסי ישראל-ניו-זילנד.

קלארק טענה כי תזמון ההודעה קשור לישיבתה השבועית של ממשלת ישראל, ואם לא היה מדובר בכך היתה מוסרת את ההודעה במסיבת העיתונאים הרגילה שלה ביום ב'.

אולם הדיפלומט הישראלי, מיכאל רונן, שניהל מטעם משרד החוץ את המו"מ הרגיש עם ממשלת ניו-זילנד, אמר הלילה (ב', 27.6.05) לעיתון הניו-זילנד הראלד, כי אין שום קשר בין ישיבת ממשלת ישראל לעיתוי ההודעה.

לדבריו, נוסח ההתנצלות הישראלי אושר בידי ראש הממשלה אריאל שרון, כבר לפני חודשיים וישראל המתינה מאז לתגובת ממשלת ניו-זילנד. לפני מספר ימים הודיעה ממשלת קלארק על הסכמתה לנוסח. 'מכתב החרטה' של סילבן שלום נשלח כבר ב-26 ביוני. רונן טען כי ישראל לא ביקשה כלל שהודעת ניו-זילנד תיעשה במקביל לישיבת הממשלה השבועית.

הוצא צו מעצר בינ"ל

ראש ממשלת ניו-זילנד, הלן קלארק, הודיעה (א'), כי ממשלתה קיבלה התנצלות ישראלית רשמית וחזרה על כך כי שני הישראלים הינם סוכני מודיעין אשר ממשלתה הצליחה לסכל את פעילותם: "הדרכונים המזויפים בוטלו. כל ניסיון להשתמש בהם שוב יהיה חסר ערך", הדגישה.

קלארק אמרה כי אחד המעורבים ברשת, טוני רזניק, הצליח להימלט ושוהה כעת בישראל. ניו-זילנד פנתה לאינטרפול והוציאה צו מעצר בינ"ל נגדו ,אך אין כוונה כעת לדרוש מישראל להסגירו.

במשרד החוץ בירושלים בירכו על סיום המשבר והסרת הסנקציות, אולם דחו את דבריה של קלארק: "במכתב ההתנצלות הישראלי אין קבלת אחריות על המעשים שיוחסו לשני הישראלים, אלא מעין קבלת אחריות שילוחית בלבד, כמו כל מדינה, האחראית על מעשי אזרחיה".

לטענת משרד החוץ, ישראל הביעה צער על המקרה אך לא התנצלה. כמו כן התחייבה למנוע הישנות של מקרים דומים.

במכתב תשובה לשר החוץ, סילבן שלום, כתב שר החוץ של ניו-זילנד, פיל גוף, כי "ניו-זילנד רואה במשבר כעניין השייך לעבר". גוף הביע תקווה כי "שתי המדינות יפעלו יחדיו על-מנת לחדש יחסי הידידות".

בראיון ל'קול ישראל' אמר גוף כי העובדה שישראל אינה מודה רשמית כי מדובר בסוכני מוסד אינה אומרת דבר. "במידה והיה מדובר בפעילות פלילית, ממשלת ישראל לא היתה שולחת כלל מכתב בנושא ומתחייבת לפעול להישנות מקרים דומים", אמר.

המשבר הגיע לסיומו לאחר מו"מ ארוך שהתנהל באמצעות דרך שגרירי ישראל וניו-זילנד בטורקיה. ישראל סירבה כל העת להתנצל על פעולותיהם של שני האזרחים הישראלים, אורי זושה-קלמן (30) ואלי קרא (50), שנידונו בניו-זילנד לששה חודשי מאסר.

בתום הדיון בעניינם הודיעה לפני שנה הלן קלארק: "ישראל התעלמה מבקשתה של ממשלת ניו-זילנד להתנצל על הפרשה. לפיכך החלטנו לנקוט בסנקציות הבאות:

- יבוטלו ביקורים של בכירים ישראלים בניו-זילנד.
- בכירים ניו-זילנדים לא יבקרו בישראל.
- סירבנו להיענות לבקשתו של נשיא ישראל, משה קצב, לבקר בניו-זילנד.
- בוטלו הפגישות המתוכננות בין שרי החוץ של שתי המדינות.
- נציגי ממשלת ישראל ייאלצו מעתה לבקש ויזה כדי להיכנס לניו-זילנד.
- נסרב למינוי של שגריר ישראלי בניו-זילנד".

מירושלים נמסר (א', 26.6.05), כי כעת, בתום המשבר יקבל בקרוב שגריר ישראל באוסטרליה את כתב האמנתו מממשלת ניו-זילנד ותחודש פעילותה הדיפלומטית של ישראל במדינה זו.