ההסתדרות עתרה (יום ד', 29.6.05) לבג"צ, באמצעות עו"ד דורית טנא- פרצי'ק ורוית שחמון, מהאגף לאיגוד מקצועי, בבקשה להורות בצו החלטי לשר האוצר, בנימין נתניהו, שר התחבורה, מאיר שטרית ולראש רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, למנות שני דירקטורים מבין הנציגים הנבחרים של העובדים כחברים בדריקטוריון רכבת ישראל.
ההסתדרות טוענת, כי על-פי תכליתו של חוק החברות הממשלתיות, חייבים נתניהו, שטרית וגבאי למנות את הנציגים הנבחרים כדירקטורים בחברה.
בעתירה נכתב, כי ההסתדרות פנתה אל משרד האוצר והתחבורה כבר בסוף נובמבר 2003 והודיעה על כוונתה לפתוח בהליך בחירות לקביעת נציגים נבחרים מקרב עובדי רכבת ישראל שמתוכם יתמנו שני חברי דריקטוריון. לאחר כשמונה חודשים התקיימו הבחירות ונבחרו ששת הנציגים כמועמדים להתמנות לכהונת דירקטור בחברה.
שמותיהם ומספר הקולות בו זכה כל מועמד הועברו למשרד רה"מ והאוצר אולם הליך בחירת הדירקטורים ומינויים לא התבצע. ההסתדרות פנתה כמה פעמים למשרדי האוצר, התחבורה ורשות החברות הממשלתיות אך לא נענתה.
ההסתדרות טוענת, כי הסמכות למנות שני דירקטורים מבין הנציגים הנבחרים מקרב עובדי החברה היא סמכות חובה לפי תקנה 7 (ב) לתקנות החברות הממשלתיות הקובעת כי "השרים ימנו את הדירקטורים מבין הנציגים הנבחרים".
ההסתדרות טוענת כי התקנה היא דוגמא מובהקת לסמכות חובה, אשר אין בצידה כל שיקול דעת. "המחוקק העניק לשר האוצר שיקול דעת לעניין דרך ביצוע ההליך לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה וסוגי החברות שבהן יכהן, אולם לא השאיר לו שיקול דעת לעצם ההחלטה אם יהיו נציגי עובדים בכלל החברות הממשלתיות", טוענת ההסתדרות בעתירה.
לסיכום אומרים בהסתדרות, כי "שרי האוצר והתחבורה לא רק שסרבו לעשות שימוש בסמכות הנתונה להם בחוק ובתקנות אלא נמנעו מהפעלת סמכות חובה ללא צדק ענייני ובאורח שרירותי. הם גם לא נימקו את סירובם".