בסוף שנת 2004 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-6,869,500 נפש. במהלך שנת 2004 נוספו לאוכלוסיה כ-121,100 נפש. מרבית התוספת (87%) נבעה מריבוי טבעי (הפרש בין מספר לידות למספר פטירות) וחלק קטן שלה (13%) נבע מהגירה בינלאומית (הפרש בין מספר העולים למספר הישראלים שעזבו את הארץ לתקופה של יותר משנה אחת).
קצב גידול האוכלוסיה בשנת 2004 היה 1.8%, זהה לזה שבשנת 2003 ונמוך מעט מזה שבשנת 2002 - 1.9%. כך פרסמה (יום ד', 6.7.05) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ירושלים - שיעור העזיבה עולה על הגידול
ירושלים, העיר הגדולה ביותר בישראל, מנתה 706,400 נפש בסוף 2004 בעקבות תוספת של כ-13,200 נפש במהלך אותה שנה. עיקר גידולה של אוכלוסיית העיר בא מריבוי טבעי (כ-16,700 נפש), בעוד שמאזן ההגירה הפנימית עדיין שלילי (18,400 תושבים עזבו את ירושלים לעומת 11,400 שנכנסו אליה). שיעור גידול האוכלוסיה ב-2004 היה 1.9%.
בתל אביב-יפו נמשכה מגמת העלייה בקצב גידול האוכלוסיה והעיר מנתה בסוף 2004 כ-371,400 נפש, כתוצאה מתוספת של כ-8,100 נפש במהלך השנה. עיקר הגידול נבע מהגירה של תושבים לעיר (עודף הנכנסים לעיר על היוצאים ממנה היה כ-4,400 נפש). קצב גידול האוכלוסיה בשנת 2004 עמד על 2.2% - הגבוה מזה שנים רבות. בשנת 2003 שיעור הגידול היה 0.8%.
אוכלוסיית העיר בית שמש המשיכה לגדול בקצב מואץ עם שיעור גידול של 8.6%, ובסוף 2004 היא מנתה כ-61,900 נפש. תוספת האוכלוסיה לעיר בשנה זו הייתה כ-4,900 נפש: מאזן ההגירה הפנימית והריבוי הטבעי "תרמו" כל אחד כ-2,000 נפש לסך הגידול, ובנוסף, העיר קלטה כ-590 עולים חדשים בהשתקעות ראשונה במהלך השנה.
אוכלוסיית העיר מודיעין-מכבים-רעות מנתה בסוף 2004 כ-53,100 נפש, המבטאים תוספת אוכלוסיה של כ-4,300 נפש, בקצב גידול שנתי של כ-8.8%. עיקר התוספת הגיעה ממאזן הגירה פנימית חיובי לעיר (כ-2/3 מסך הגידול) שעדיין נמצאת בשלבי אכלוס מתקדמים, וכן מריבוי טבעי (כ-1/3 מסך הגידול).
שבטי הבדווים דריג'את וקצר א-סר הוכרו כיישובים
מספר יישובים שהיו בעבר כפריים עברו את קו ה-2,000 נפש, והפכו בהגדרתם ליישובים עירוניים: גבעת אבני במחוז הצפון (הוקם בשנת 1991), וכן גבע בנימין (הוקם בשנת 1984), הר אדר (הוקם בשנת 1986), וכפר אדומים (הוקם בשנת 1979) - שלושתם באזורי יהודה ושומרון.
בהמשך למדיניות ההקמה של יישובי קבע חדשים לאוכלוסיית הבדווים, הוכרזו במהלך 2004 שני יישובים בדווים חדשים בנפת באר שבע: דריג'את (האוכלוסיה הרשומה במקום מנתה כ-400 נפש)
וקצר א-סר (האוכלוסיה הרשומה במקום מנתה כ-600 נפש). יצוין, כי אומדן האוכלוסיה בשני יישובים אלה מתייחס לתושבים שנרשמו במרשם התושבים בשנת 2004 בלבד.
האוכלוסיה הכפרית בישראל (המתגוררת ביישובים המונים פחות מ-2,000 נפש או במקומות מחוץ ליישובים) מנתה בסוף 2004 כ-567,800 נפש, וגדלה בקצב של 2.5% במהלך השנה. מתוכם, כ-40% מתגוררים במושבים ובמושבים שיתופיים ועוד כ-20% מתגוררים בקיבוצים.
האוכלוסיה במושבים (כ-230,900 נפש, אחוז גידול שנתי 3.3%) גדלה במהלך 2004 בקצב מואץ: תוספת אוכלוסיה של כ-7,400 נפש, שבעיקרה הגיעה ממאזן הגירה פנימית חיובי של כ-3,500 נפש. נראה כי מאזן ההגירה החיובי נובע מהמשך תהליך נרחב של הקמת הרחבות חדשות במושבים ותיקים.
בשונה מכך, אוכלוסיית הקיבוצים (כ-116,300 נפש, אחוז גידול שנתי 0.1%) גדלה בכ-130 נפש בלבד במהלך 2004. מאזן ההגירה הפנימית של הקיבוצים שלילי (מספר היוצאים גדול ממספר הנכנסים) ועמד על כ-2,400- נפש. שאר האוכלוסיה הכפרית מתגוררת ביישובים קהילתיים (כ-75,000 נפש), כ-76,000 ביישובים כפריים אחרים, כ-10,600 ביישובים מוסדיים וקרוב ל-60,000 גרים מחוץ ליישובים (כ-80% מהם בדווים בנפת באר שבע).
