בית המשפט העליון פסק, כי אדם הנוטל לעצמו חירות לכפות על נערה צעירה לקיים עימו יחסי מין, מקים נגדו חזקה שהוא מסוכן לציבור ואין מקומו אלא במעצר עד תום ההליכים. פסק הדין ניתן בעניינו של בחור (19), מפק"ד בגדנ"ע, שכפה עצמו על צעירה בת 15 וביצע בה אונס, על-פי האישום.
הצעיר, יליד 1986, הואשם בביצוע עבירות של אינוס ומעשה סדום במתלוננת, קטינה ילידת 1990. הוא ערער על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 22.6.05 בב"ש 20773/03 שניתנה על-ידי השופט נ' זלוצ'ובר אשר הורה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו.
על-פי עובדות האישום, ביום 11.5.05 בשעות הלילה, הציע העורר לצעירה לבוא לרכבו כדי שישמיע לה דיסק, ונתן לה משקה אלכוהולי. הוא נשק למתלוננת בהסכמתה, והחל להפשיט אותה מבגדיה כשהוא ממשיך לגעת בחזה ובאיבר מינה. המתלוננת אמרה לו כי אינה מעונינת במגעיו וביקשה כי יפסיק. הוא התעלם מדבריה והמשיך להפשיטה מבגדיה, החדיר אצבעותיו לאיבר מינה ולאחר מכן החדיר את איבר מינו לאיבר מינה למרות שזו דרשה ממנו כל העת להפסיק ממעשיו. כתוצאה ממעשי העורר, נפצעה המתלוננת באיבר מינה ובפי הטבעת ודיממה, ונגרמו לה שטפי דם בחזה ובצוואר.
בית המשפט המחוזי הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים נגדו, ומצא כי נסיבות העניין מחייבות את מעצר העורר עד תום ההליכים. הוא התייחס לחומרתם הרבה של המעשים וההשפעה האפשרית של שחרור העורר על המתלוננת, וכן הצביע על חשש לשיבוש הליכי משפט גם ביחס לעדים אחרים. כאשר שיקולים אלה מצטרפים לקביעת שירות המבחן כי חסרה לעורר תובנה בדבר הבעייתיות שיש לו בתחום המין, מצא בית המשפט כי קיים סיכון משחרורו מן המעצר. עוד ציין כי חלופת מעצר בבית אמו של העורר אינה מספקת מאחר שזו לא השכילה להציב לבנה גבולות בהתנהגותו, ואין ביטחון שתוכל לספק מסגרת מפקחת הולמת גם כיום. לאור האמור, הוחלט על המשך מעצרו של העורר עד סיום ההליכים.
בערר, הדגיש בא-כוח העורר את איכויותיו המיוחדות של העורר כתלמיד מצטיין, מפקד בגדנ"ע, מתנדב במד"א ובמשמר האזרחי, ואת הישגיו המרשימים בכל התחומים בהם הוא עוסק. כן טען כי החלופה שהוצעה בבית המשפט המחוזי הינה הולמת, וניתן, במידת הצורך, גם לשפרה ולהוסיף לה תנאים נוספים שיבטיחו את התנהגותו התקינה בעת ניהול המשפט. העורר נעדר עבר פלילי, ומדובר, על-פי הטענה, באירוע, אשר קשה ככל שיהא, אינו מעיד על מסוכנות כללית הטבועה בעורר.
המדינה התנגדה לשחרור העורר מהמעצר, והדגישה את העובדה כי אין מדובר כאן במעשי אינוס שנעשו על-רקע היכרות קודמת של הנאשם עם קורבנו, ולכן מסוכנותו של העורר הייתה כללית ולא התמקדה בעניינה של המתלוננת בלבד. מסוכנות זו גוברת על-רקע אי הכרתו של העורר בבעייתיות שיש לו בתחום המיני, ואין בחלופת מעצר הבית כדי לנטרל מסוכנות זו.
השופטת אילה פרוקצ'יה החליטה כי אין מקום לקבלת הערר ואין מנוס מהשארת העורר במעצר עד תום ההליכים נגדו.
השופטת מציינת כי מדובר בצעיר אשר בחיי השגרה הוא עושה חיל רב בלימודיו, ועוסק גם בפעילות ערכית רבת ערך למען החברה המתאפיינת בהתנדבות למשימות חברתיות חשובות שונות. תרומתו לרווחת החברה בולטת וראויה לציון, ואין לו עבר פלילי עד לאירוע הקשה נשוא הליך זה.
אך, בצד נתונים אלה, כל ההליך מצביע על קיומה של התרחשות עבריינית קשה וחמורה ביותר מצד העורר, אשר כוונה נגד קורבן צעיר בשנים, אגב ניצול יתרון כוחו הפיסי של העורר מול מצבה חסר הישע של הנערה. עבירות האונס ומעשה הסדום שנעשו בקטינה שטרם מלאו לה 15 מצביעים, מעצם טיבם, על גילויי אלימות מינית בלתי נשלטת המלווים בחוסר הבנה בסיסי לחומרת המעשים הנפשעים.
אומרת השופטת כי: "אלה מעלים חשש מובנה מיציאתו של העורר ממסגרת המעצר למסגרת הנעדרת פיקוח צמוד על מהלכיו. כבר נפסק לא אחת כי עבירת האינוס היא מעשה אלימות קשה המקים עילת מעצר, והיא מן העבירות החמורות אשר רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן ניתן להסתפק לגביהן בחלופת מעצר..."
יש לציין, כי כבר נאמר בש"פ 7497/03 מורן גואטה נ' מדינת ישראל; בש"פ 5286/98 שלי נ' מדינת ישראל) ש -
"אדם הנוטל לעצמו חירות לכפות על נערה לקיים עמו יחסי מין ומבצע בה מעשה אינוס ומעשה סדום בעל כורחה, וחרף התנגדותה הנחרצת, כשהוא מתעלם מבכייה ומתחנוניה, מקים נגדו חזקה שהוא מסוכן לציבור".
לכן, משום שלא הופרכה חזקת המסוכנות, וקביעתו של שירות המבחן הייתה כי העורר אינו מגלה תובנה לבעייתיות הקשה שבהתנהגותו המינית, ולעובדה שלא מדובר בהידרדרות על-רקע מערכת יחסים אמוציונלית בין-אישית, היה חשש כי שחרורו של העורר עלול לפגוע כשלעצמו בקטינה המתלוננת, להעמידה במצב של לחץ וחרדות, ואף לחשוף אותה ללחצי העורר בדרך שתשפיע על עדותה במשפט. כן היה החשש כי שחרור כאמור עלול להכביד על ניהול המשפט מבחינת סכנה אפשרית לשיבוש עדויות של עדים אחרים. החלופה במעצר בית לא נמצאה הולמת להבטיח מפני מסוכנות העורר ולענות על החשש לפגיעה מצדו בתקינות ההליך השיפוטי.
לסיכום, קובת השופטת פרוקצ'יה: האנס לעולם יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.