מחקר שערכו ד"ר עדי ברנדר וד"ר מישל סטרבצ'ינסקי ממחלקת המחקר בבנק ישראל בחן את ההשפעות הצפויות מהפעלת מס הכנסה שלילי (סבסוד שכר ברמות הנמוכות) בישראל על התעסוקה, העוני וההוצאות בתקציב הממשלה.
החוקרים בחנו את ההשפעה של שינויים בשכרם הפוטנציאלי של מי שאינם עובדים על הכניסות לעבודה, ואת השפעת שינויים בשכרם הפוטנציאלי של העובדים על הפסקת התעסוקה.
נמצא כי רגישויות אלה אינן גדולות ולכן מס הכנסה שלילי אינו צפוי להגדיל בשיעור ניכר את התעסוקה. עם זאת נמצא כי מס הכנסה שלילי עשוי להיות כלי יעיל להפחתת העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים באמצעות הגדלת הכנסתן.
החוקרים מסבירים כי מס הכנסה שלילי משולם רק לעובדים בשכר נמוך ולכן אינו משפיע על העוני בקרב המשפחות שבהן אין עובדים. מהמחקר עולה עוד, כי קבוצות האוכלוסיה שכניסתן לתעסוקה או יציאתן ממנה רגישות לשינויים בשכר אינן הקבוצות המאופיינות בשיעורי עוני גבוהים.
החוקרים מצאו עוד כי בניגוד להשפעתו הקטנה על התעסוקה, מס הכנסה שלילי יכול להקטין במידה ניכרת את העוני בקרב המשפחות שבהן יש עובדים, ובעלות תקציבית סבירה. הפעלת המדיניות עם הטבות מוגדלות למשפחות עם עובדים שלהן יותר משני ילדים, בהתאם לאיפיון השלישי, יכולה להקטין את העוני בקרב משפחות אלה ב-18 אחוזים, ובקרב המשפחות עם 3 ילדים או יותר, שבהן יש עובדים, כמעט ב-30 אחוזים.
"כדי שמערכת מס הכנסה שלילי תוכל להפחית את העוני באופן משמעותי, ובעלות תקציבית סבירה", מסבירים החוקרים, "הכרחי להעניק את ההטבה על בסיס הרכב המשפחה ותוך התחשבות בהכנסות שני בני הזוג". לצורך כך, מובהר במחקר, יש לבנות את תשתית המידע שתאפשר את הפעלת התוכנית תוך קבלת מידע על הכנסות בני הזוג.
