במכתב ששלח אתמול (ג', 9.8.05) הרב אליהו זיני, ראש ישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה ורב הטכניון, לאלוף פיקוד הדרום, דן הראל, מוחה זיני על חוסר רגישות היסטורית שמפגין הצבא בפינוי דווקא בתשעה באב.
באיגרת ששלח האלוף למפונים נכתב: "על-פי החוק ליישום תוכנית ההינתקות ובהתאם להחלטת הממשלה וצו ראש הממשלה, אתם נדרשים לעזוב את בתיכם ולעזוב את שטח רצועת עזה עד מוצאי ט' באב (14/8/2005) בשעה 24:00. החל משעה זו יסתיים שלב הפינוי 'מרצון', ייסגר המחסום בכניסה לרצועת עזה ולא תותר כניסת אזרחים (אלא יציאתם בלבד), שכן ממועד זה, השהות ברצועת עזה אינה חוקית".
הרב זיני כתב לאלוף הראל, כי הוא מזועזע עד עמקי נשמתו מהאיגרת החתומה על ידו. "החלטתי, כבן לפליטת שואה", פתח הרב זיני את מכתבו, "לומר לך את מה שעם ישראל לדורותיו חושב על מעשה נבזי, שפל וגוי זה".
הרב זיני הדגיש בפני האלוף, כי מכתבו אינו נסוב על עצם נושא הפינוי, שאותו הוא מכנה "פשע שאין לו כל תקדים
בתולדות האנושות, המתיימרת להיות מתורבתת" ו"מעשה של גירוש אזרחים ואחים המשרתים בצבא העם, כדי למסור את אדמתם, את בתיהם, את כל אשר בנו ואת כל אשר להם לארכי-טרוריסטים, אוייבים אכזריים של עמנו". משום לדבריו עצם ההחלטה על הפינוי אינה של האלוף, על אף שהאלוף מסכים לבצעה.
"אבל הנני בא למחות נגדך, בכל התוקף האפשרי, על חוסר הרגישות הנורא שצעדך זה מבטא", מחה הרב זיני. "איך מפקד בצבא יהודי מעז להזמין יהודים לעזוב את ארצם, את מולדתם ומקומות מושבותיהם באותו יום, תשעה באב, המבטא, מזכיר ומנציח את חורבנות עמנו לדורותיו? איך מפקד בכיר כמוך מבטא בורות היסטורית משוועת כזו, ואינו זוכר שבדיוק אותו מכתב קיבלו אבותינו לפני בדיוק 513 שנה בגירוש ספרד באותו יום ממש? איך יהודי מבטא חוסר רגישות אנושית אלמנטרית מינימלית כלפי אנשים, שיום זה מבטא הכל בשבילם בכל הנוגע לחורבנות עמנו?
"איך אתה מעז לשלוח מכתב כזה ליהודים דתיים (ברובם), שביום זה 'ישבו לארץ' על חורבן העולם היהודי כולו לפני קרוב לאלפיים שנה? בכל מדינה בעולם, וזה על אף הגלים הנוראים של אנטישמיות באחרונה, היה מתקבל הדבר כאנטישמיות לשמה. ולא העזתי להזכיר לך היבטים אישיים, כגון שהינך עומד לפנות כפר-דרום שעל הגנתו נהרג דודך הי"ד, כי זה לא יהיה הגון לערב עניינים אישיים כאן, על אף שיש איזשהו מקום להזכרתם, ובפרט כשהינך מבטא כלפיו (הכוונה לכפר-דרום - ע.י) את אותו חוסר רגישות משווע.
"לכן הנני מרגיש חובה לומר לך שצעד זה של משלוח מכתב ופנייה ביום תשעה באב דווקא יישאר חרות בתודעה הקולקטיבית של אומתנו לדיראון עולם, ושמך יצורף לו, כי לא תוכל לומר 'לא הייתי יכול לבחור יום אחר'".
מכתבו של הרב זיני נחתם במילים: "מלא בושה וכלימה על מעשה הנבזה והנורא הזה, מלא כאב וצער אינסופי".
על-פי המסורת היהודית גם יום עשירי באב נחשב כיום רע בקורות העם היהודי, משום שגם אז המשיכה שריפתו של בית המקדש עד שקיעת החמה, ועיקר ההיכל נשרף ביום זה. היו מחכמי הגמרא שצמו והתענו אף ביום עשירי באב, אולם בהלכה נפסק לקבוע את הצום בתשיעי, מפני שהתחלת הפורעניות חמורה יותר. למעשה, נהוג להמשיך חלק ממנהגי עשירי באב כמו איסור אכילת בשר ושתיית יין וכדומה, גם בעשירי באב.
