היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הוא האיש העומד כיום בראש התביעה בישראל. בידיו הכוח להכריע בגורלם האישי של אנשים, אם לשבט ואם לחסד. שיקול הדעת הנרחב שמעניק לו החוק, מאפשר לו להגיש כתב אישום נגד אדם, או לחילופין - לעכב הליך פלילי שכבר הוגש.
מערכת בתי המשפט מונעת, איפוא, מכוח החלטותיו של היועץ המשפטי לממשלה - לפחות בכל הקשור להליכים פליליים. אי לכך, בשל תפקידו ומעמדו המיוחד, ומטבע הדברים אף בזכות הימנותו עם קבוצת המשפטנים הבכירים והמשפיעים בישראל, נותנים בתי המשפט אמון בלתי מסוייג בהודעותיו/תשובותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
כל עותר המגיע לבית המשפט יכול להתרשם, כי שופטי בית העליון, לדוגמא, נזהרים בכבודו של היועץ המשפטי לממשלה (הם דוחים בתוקף טיעון ו/או אפילו רמז המייחסים ליועץ הצגת טיעון שאינו אמת). קל וחומר כאשר מדובר באדם כמו אליקים רובינשטיין - איש מקובל, נעים הליכות, ונוח לבריות.
אלא מה? לעיתים נראה, כי האמון הבלתי מסוייג, מנוצל לרעה, להצגת גירסאות נפתלות ו/או לא נכונות - אם בבית המשפט ממש, ואם מחוצה לו. אין באמור כאן כדי לקבוע כי ידו של רובינשטיין היתה אישית בדבר, אלא להציג את הגירסאות הבלתי נכונות שהוצגו בשמו. כל זאת, כדי להשיג את המטרה המבוקשת. המקרה שלפנינו הינו דוגמא לרעה חולה זו.
המדובר בהודעה ששיגר היועץ המשפטי לממשלה, לקראת הדיון ביום 15.5.00 בפני בית המשפט העליון בעתירתה שהגיש פנחס פישלר. בעתירה ביקש פישלר לבטל את החלטת רובינשטיין, שהורה על עיכוב הליך פלילי בקובלנה פלילית פרטית שהגיש פישלר נגד העיתונאי אמנון אברמוביץ. בקובלנה מאשים פישלר את אברמוביץ בפרסום שורה של ידיעות כוזבות. אברמוביץ דחה את האשמותיו של פישלר, ואף טען כי כבר פורסם תיקון על חלק מהפרסומים הבלתי נכונים.
בהודעה לבית המשפט, כאמור, ביקש רובינשטיין לדחות את העתירה. בין הנימוקים שהעלה, כדי להדוף את העתירה: פישלר הגיש תביעה אזרחית נגד המדינה, נגד אברמוביץ ונגד אחרים, שבמסגרתה יידון בלאו-הכי עניינו של פישלר. ועוד: התנצלות כבר פורסמה ברשת ב' בקול ישראל, בגין דברים שאמר שם אברמוביץ. ובמילים פשוטות: מיותר לנהל הליך משפטי פלילי בעניין זה ולהטריח את בתי המשפט, כיוון שתלוי ועומד הליך אזרחי באותו עניין ממש. בהודעה ציין היועץ, "כי תביעה זו טרם החלה להתברר לגופה, בשל הליכים שמנהל העותר בבקשה לפטור מאגרה". בית המשפט השתכנע ממכלול טיעוניו של רובינשטיין, ובהם הטיעון שלעיל ודחה את העתירה.
שלושה חודשים מאוחר יותר, ובתגובה לבקשת פישלר לקיים עמו הליך בוררות בתביעה שהגיש נגד המדינה, מסר רובינשטיין גירסה שונה. במכתב לאלוף (במיל.) אורי שגיא, שנפגש עם רובינשטיין ביום 22.6.00 בעניינו של פישלר, כתבה עו"ד שירלי גריל, עוזרתו של רובינשטיין, בשמו: "... נבחנה האפשרות של העברת תביעתו של מר פישלר למסלול של בוררות.
בירור מצב הדברים העלה כי למעשה אין כיום תביעה העומדת בפני בית המשפט, וזאת לאחר שמר פישלר לא שילם את אגרת בית המשפט בתביעה שהגיש ולאחר שבקשתו לפטור מתשלום אגרת בית המשפט נדחתה". הנה כי כן: נמסרה כאן גירסה שונה בתכלית מזו שנמסרה לבית המשפט העליון. השאלה היא, האם יטרח היועץ המשפטי לממשלה לתקן את גרסתו - זו שנמסרה לבית המשפט העליון, או לחילופין - זו שנמסרה לאלוף (במיל.) אורי שגיא.
