מחלת הסוכרת מתרחבת בישראל, והיא הגיעה למימדי מגיפה, במיוחד בקרב בני המעמד הנמוך. כך ציין (יום א', 18.9.05) פרופ' לאון אפשטיין, דיקן הסטודנטים במכללה לישראל.
על-פי נתונים שונים, ניתן לראות כי ישנם הבדלים מובהקים ברמת האיזון של סוכרת בקרב חולים ממעמדות כלכליים שונים, כאשר חולים מהמעמד הכלכלי הנמוך יותר מאוזנים פחות. חולים אלה יסבלו יותר מסיבוכים של הסוכרת מאשר בני המעמד הסוציו-אקונומי הבינוני-גבוה.
כמו-כן, כפועל יוצא גם עלויות הטיפול של בני המעמד הנמוך בשל מחלת הסוכרת יהיו גבוהות יותר, דבר שגורם למדינה ולמערכת הבריאות בפרט הוצאה מיותרת בסדרי גודל עצומים.
לדברי אפשטיין, מחלת הסוכרת מתעצמת בשל חוסר ידיעה מספקת של הציבור אודות המניעה ובגלל חוסר משאבים כספיים מצד המדינה לרפואה מונעת. בשנים האחרונות, עקב הקיצוצים התקציביים, מצטמצמת פעילות הגורמים המופקדים על בריאות הציבור ולהוציא ממוגרפיה, מרבית טיפולי המניעה אינם מופיעים בסל שירותי הבריאות.
אפשטיין הוסיף ואומר, כי גם טיפול מניעת מחלת כלי דם ולב, שהם מגורמי התמותה הנפוצים בקרב האזרחים, אינם נכללים בשירותי הבריאות ולקופות החולים אין מחויבות לספק אותם. לדבריו, קופות החולים רוחצות בשל-כך בניקיון כפיהן ומסתפקות באמירה שהמדינה היא האחראית לנושא.
בנוסף, פרופ' אפשטיין ומומחי מנהל הבריאות של המכללה לישראל מצייינים כי קיים בישראל פער גדול באיכות וברמת השירות הרפואי בין אזורי מגורים שונים.
לטענתם, אחד הקריטריונים המקובלים לקביעת רמת בריאות הציבור הוא שיעור תמותת התינוקות ובישראל ישנו פער של עד פי 7 בשיעור תמותת התינוקות בין אזורים שונים. לא מדובר רק בפער בין אוכלוסיה יהודית לערבית, אלא גם בין אוכלוסיות יהודיות בדרום הארץ לבין מרכזה, כאשר בדרום שיעור התמותה גבוה בהרבה מהממוצע הארצי.
לדברי פרופ' אפשטיין, משיקולי חיסכון צומצמה באזורים מסויימים האינטנסיביות של פעילות טיפות-חלב, דבר שגורם לחוסר בידע חיוני ולתמותה גדולה יותר של תינוקות. כמו-כן, אלו אזורים הסובלים גם מפערי השכלה המחמירים שוב מצידם את הבעייתיות של טיפול רפואי מונע.
בנוסף מציינים אנשי המכללה לישראל, כי במהלך השנים האחרונות מגדילות קופות החולים את היקף החיסונים, אך יחד עם-זאת, ההגדלה אינה נחלתם של כל אזורי הארץ. בני המעמד הנמוך נחשפים פחות להסברים על החיסונים ולכן גם המודעות שלהם לנושא אינה גבוהה מספיק.
פרופ' אפשטיין ומומחי המכללה לישראל אמרו, כי יש לראות בהסברה יעילה על מחלות, חיסונים ורפואה מונעת, השקעה ולא הוצאה, באשר יש בהם כדי למנוע תחלואה כדוגמת סוכרת, בקרב בני המעמד הנמוך. לטענתם, השקעה כזו עשוי לחסוך מיליארדי שקלים למערכת הבריאות, מאחר ויהיו פחות אשפוזים וכן יצרכו לרכוש פחות תרופות.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לממצאים הללו, כי ישנן תוכניות לקידום בריאות ולמניעת סוכרת בקופות החולים. משרד הבריאות הקים מועצה לאומית לסוכרת הפועלת בתחום ההסברה למניעה וטיפול במחלה ומייעצת למשרד הבריאות בתחום זה.
עוד הוסיף משרד הבריאות, כי דוח תמותת תינוקות אכן מראה כי קיים פער בשיעור תמותת תינוקות באזורים השונים ובעיקר בין האוכלוסיה היהודית והערבית, במיוחד בהשוואה לאוכלוסיה הבדואית בנגב.
בשנת 2004 שיעור פטירת התינוקות היה 4.73 לאלף לידות חי מכלל האוכלוסיה, 3.17 ל-1,000 לידות חי של יהודים ואחרים ו-8.87 ל- 1,000 לידות חי במגזר הערבי. שיעור תמותת התינוקות הערבים היה גבוה פי 2.8 משיעור תמותת תינוקות בקבוצה של יהודים ואחרים.
משרד הבריאות מפעיל תוכנית התערבות שמסייעת ופועלת לצמצום תמותת תינוקות ולמניעת מומים מולדים על-ידי אבחון גנטי טרום לידתי, בדגש על המגזר הערבי. כמו-כן, מופעלת תוכנית ארצית להגברת השימוש בחומצה פולית לנשים לפני תחילת ההריון, להקטנת הסיכון למומים מולדים.
בעקבות ממצאי הדוח נערך משרד הבריאות להגברת תוכניות התערבות אלה בעיקר במגזר הערבי והאוכלוסיה הבדואית.
