בשנת 2004 ההפסד הכספי בארה"ב בשל הונאות מקוונות הגיע להיקף של 1.28 מיליארד דולרים. כך מעריכים בחברת גרטנר. באקטימייז ישראל מוסיפים: הבנקים בעולם ובישראלי משקיעים משאבים רבים בניסיון למנוע חדירות לא מורשות דרך האינטרנט לחשבון הלקוחות אולם ככל שעולה רמת התחכום של מערכות הבנק - עולות גם רמות התחכום של מבצעי ההונאות.
אקטימייז, אשר עוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות לניהול סיכונים תפעוליים, קיימה השבוע את כנס הלקוחות השנתי שלה בישראל. הכנס התמקד בנושא סיכונים תפעוליים במגזר הפיננסי. למעלה מ-150 מנהלים בתחום ניהול סיכונים פיננסים בבנקים בישראל, חברות ברוקרים ומשרדי ממשלה השתתפו בכנס והתעדכנו בחידושים ובשינויים בתחום ההונאות, מגמות חדשות באיתור הלבנת הון ומימון טרור, ציות לרגולצייה בחדרי עסקות בבנקים, ומניעת הונאות פיננסיות באינטרנט.
דוד גוברין, מנהל אקטימייז ישראל הציג בכנס את החשיבות ההולכת וגוברת למערכות לניתור פעילות פיננסית באינטרנט ואיתור הונאות. לדבריו של גוברין, הארגונים הפיננסיים משקיעים משאבים רבים להחדרת ערוץ האינטרנט כאלטרנטיבה לניהול הפעילות הפיננסית, ואכן השימוש בשירותי הבנקים באמצעות האינטרנט הולך ותופס פופולריות בשנים האחרונות. לפי נתונים שפרסמה חברת גרטנר, 45% מ-141 מיליון משתמשים אמריקנים באינטרנט מבצעים תשלומים דרך ערוץ זה. הגורם המרכזי המעכב תאוצה רבה יותר בשימוש באינטרנט הינו תחושת אי הביטחון והחשש מהונאות פיננסיות המנצלות את חדירותה של הרשת.
רוב ההונאות המקוונות מתחיל בהליך של גניבת זהויות (Identity Theft), בו נגנבת זהותו של בעל החשבון וממשיכות בכניסה לחשבון דרך אתר הבנק והוצאת כספים מהחשבון. הבנקים בעולם ובישראל משקיעים משאבים רבים בניסיון למנוע חדירות לא מורשות דרך האינטרנט לחשבון הלקוחות, אולם ככל שעולה רמת התחכום של מערכות הבנק עולות גם רמות התחכום של מבצעי ההונאות, כאמור.
טרוור באריט, מנהל תחום מערכות הציות באקטימייז אירופה, הציג בכנס את הרגולצייה החדשה באירופה, ואת מחויבות ישראל לעמוד בתקנים האירופיים של ציות ברוקרים וחדרי עסקות. לדברי באריט, ישראל מתחילה בשנת 2005 בהליך של הכנסת מערכות אשר ינטרו את פעילות המסחר, ויאתרו אירועים החשודים כ-Market Abuse .Market Abuse הינו ניצול לרעה של מבצע העסקה במידע פנים או אינפורמציה שנחשפה לפניו, וכן ביצוע מניפולציות בשוק. בכנס תיאר באריט את המורכבות והתחכום הנדרשים על-מנת לאתר אירועים אלו, ואת התרחישים אשר מורצים במערכות אקטימייז על-מנת להתמודד עם הנושא.
יהודה שפר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, הציג בכנס את המגמות החדשות בתחום עם דגש על מניעת מימון טרור. לדבריו של שפר, ישראל הינה בין החברות המובילות כיום בעולם את הדרישות בנושא איסור מימון טרור. איתור ומניעת מימון טרור הפך, לאחר ארועי נפילת מגדלי התאומים בארה"ב, לחלק בלתי נפרד מהמלחמה בהלבנת ההון. נכון להיום הארגונים הפיננסיים נדרשים לפקח ולדווח לרשות הן על פעולות העלולות להיות חלק מהלבנת הון והן על פעולות החשודות כמימון טרור.
