ביהמ"ש: "מותר להעתיק כתובות דואר אלקטרוני מהאינטרנט"

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל (9.10.05) את ערעורו של ניר סויסה, מפעיל אתר המכיל תכנים למבוגרים, אשר הורשע בבית המשפט לתביעות קטנות כי הפעיל תוכנה אוטומטית לאיתור כתובות דואר אלקטרוני בפורום אתר ההיכרויות "ספידי-נט" אותו מפעיל אורי בן חיים.

בתביעה שהגיש בן חיים כנגד סויסה טען זה כי בעקבות הפעלת התוכנה הושבת האתר ושירות הדואר האלקטרוני במשך כשלוש שעות, דבר אשר גרם לו לנזק בסך של 15,000 שקל.

יש לציין כי סויסה אומנם הודה כי נכנס לפורום האתר "ספידי-נט" מספר פעמים על-מנת לאתר לקוחות פוטנציאליים ואף העתיק כתובות דואר אלקטרוני, אלא שלטענתו לא עשה כל שימוש בתוכנה.

בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את טענתו של בן חיים וקבע כי סויסה "לא נכנס בצורה רגילה לאתר אלא השתמש בתוכנה אשר גרמה להשבתה של האתר של התובע ולא איפשרה לגולשים רגילים לעשות שימוש באתר בצורה תקינה". עוד קובע בית המשפט כי שמות הרשומים באתר ופרטיהם נשלפו ללא רשותם, מבלי שהתכוונו או אישרו שימוש בשמותיהם.

עוד קובע בית המשפט כי "באופן אנלוגי ניתן להשוות את הפעילות שעשה הנתבע לכניסה למשרדי עסק מתחרה והוצאת חומר מהתיקים שבמשרד המתחרה, תוך גרימת נזק למשרד עצמו וללא קבלת רשותו של בעל העסק המתחרה, וללא קבלת רשותם של הלקוחות של העסק המתחרה" ואף מגדיר את הפגיעה בפעולת האתר כעוולה של "הסגת גבול במיטלטלין" וכהפרת חוק הגנת הפרטיות בטענה שרשימת המנויים באתר מהווה נכס של האתר.

לאור זאת חייב בית המשפט את סויסה לשלם לבן חיים פיצויים בסך של 10,000 שקל.

בטיעוניו בערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר סויסה על כך שאמנם נכנס לאתרו של בן חיים על-מנת להעתיק כתובות דואר אלקטרוני, אך עשה זאת ללא שימוש בתוכנה וכי אין לראות בו האחראי לקריסת האתר.

עוד טען סויסה כי הקביעה לפיה העתקת כתובות הדואר האלקטרוני המפורסמות בפורומים מחייבת את אישורו של בעל האתר או המפרסמים איננה נכונה וכי "משבחר מפרסם הודעה לצרף את כתובת הדואר האלקטרונית שלו לפרסומו בפורום, עליו לצפות, שיעשה בו שימוש על-ידי גורמים אחרים".

בפסק דינה מקבלת השופטת יהודית שטופמן את הערעור וקובעת כי לא היה בידי בית המשפט לתביעות קטנות את מלוא המידע על-מנת לקבוע האם סויסה הוא האחראי לקריסת אתר האינטרנט וכי לא ניתן לקבוע האם נעשה שימוש ב"תוכנה אגרסיבית" על-מנת להעתיק את כתובות הדואר האלקטרוני.

לעניין הודאתו של סויסה כי אכן נכנס לאתר והעתיק כתובות דואר אלקטרוני קובעת השופטת שטופמן כי "משפרסמו משתמשי הפורום את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם, הרי שהיה עליהם לצפות, כי כתובת זו פתוחה לכל הגולשים באינטרנט היכולים להעתיקה, בהעתקה סבירה וחופשית".

את פרסום כתובת הדואר האלקטרוני משווה השופטת לפרסום כתובות בספרי הטלפונים, בהם יכולים עסקים להשתמש, בהעתקה סבירה וחופשית, על-מנת לשלוח הצעות בדיוור ישיר.

עוד דוחה השופטת את הטענה כי לבעל האתר ישנה בעלות על כתובות הדואר שמפורסמות באתרו אך מציינת כי יכולה להתעורר סוגיה משפטית ביחס שבין בעל כתובת הדואר לבין מי שהעתיק אותה מאתר האינטרנט.

בית המשפט מקבל את הערעור ומבטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות.