היום לפני 38 שנה, ב-21 באוקטובר, 1967, טובעה המשחתת אח"י אילת.
יום קודם לכן, ב-20 באוקטובר, יצאה המשחתת להפלגה בפיקודו של סא"ל יצחק שושן, כשעל סיפונה 199 אנשי צוות וחניכי קורס חובלים, לסיור שגרתי לאורך חופי צפון סיני.
בערב של יום המחרת, כשהמשחתת היתה במרחק 21 ק"מ מפורט סעיד, נורו לעברה שני טילים מצריים ופגעו במרכזה.
מערכות ההנעה והקשר שותקו מיד. טיל שלישי שפגע בירכתיים גרם להתפוצצות תחמושת שלאחריה החלה הספינה לשקוע. כאשר המלחים היו כבר במים נורה לעבר המשחתת טיל רביעי.
בשעה 19:25 בערב הצליחו אנשי הצוות ליצור קשר עם יחידה צבאית בסיני באמצעות מכשיר קשר רזרבי ומיד החל מבצע חילוץ שנמשך ביום שאחריו. מהירי נהרגו 47 איש ו-91 נפצעו.
בקרב אנשי הצוות נתגלו מעשי גבורה בהצלת נפגעים. אחדים צוינו לשבח.
עשרה ימים לאחר הטיבוע ביצע חיל הים חיפושים נוספים במקום הטיבוע, כולל פיצוצים. כתוצאה מכך שקעה המשחתת בשלושה מטרים נוספים וחלקים ממנה התפזרו.
בתחילת שנת 1968 ביצע חיל הים המצרי צלילות במקום טביעתה של המשחתת, כדי למצוא מכשירים ופריטים צבאים מסווגים.
כתוצאה מהפיצוצים שביצע חיל הים לאחר טיבוע המשחתת, צפו חלקי גופות שלא ניתן היה לזהותם והן נטמנו בקבר האחים. מצרים החזירה באמצעות הצלב האדום שש גופות של חללי המשחתת, ארבעה מהן זוהו בוודאות ושתיים נוספות נקבורו בקבר האחים.
