הדוח מעלה כי מרבית המקרים הנדונים אירעו בבתי הכלא שהקימו האמריקנים ברחבי עירק. ממצאיו מתפרסמים ימים ספורים לפני ישיבה שעתידה להתקיים ביוזמת הסנאט האמריקני, ובמסגרתה ידונו הנציגים על מגבלות שיטות תחקור העצירים העירקים ע"י חיילי ארה"ב.
Human Rights First, ארגון זכויות אדם ללא כוונות רווח מצפון אמריקה, פועל ממשרדיו בוושינגטון וניו-יורק. הארגון, שנוסד בשנת 1978, מדגיש בדוח כי "עשרות עצירים ואסירים עירקיים מתו כתוצאה מאמצעי חקירה בלתי חוקיים".
מחברי הדוח, מדגישים כי הגורמים הצבאיים "טרם הוכיחו יכולתם לתחקר עדי מפתח בשאלת מותם של העצירים העירקים". לדבריהם, "החקירות הפליליות שהחלו כתשובה, לא באו למיצוין המלא, ועל כן האשמים טרם הובאו לדין".
ראשי הארגון האמריקני מאשימים את נציגי הצבא בכך ש"התערבו שלא כדין במהלך חקירות מותם של העצירים העירקים", וקובלים בהמשך על כך ש"מקרי מוות רבים דווחו לרשויות רק לאחר ימים, ולפעמים שבועות, וגם זה רק לאחר שחלקם הגיעו לידיעת הציבור הרחב".
הביקורת על שיטת התחקור ועינויי העצירים - גם אצלנו
בשנת 1999 דן בג"צ בעתירה שהגיש "הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל", אשר העלתה לדיון משפטי וציבורי את חוקיות השימוש של השב"כ באמצעי חקירה הכוללים הפעלת לחץ פיזי על הנחקרים, כשהדבר דרוש באופן מיידי להצלת חיים.
נשיא ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, אשר עמד אז בראש ההרכב, קיבל את העתירה וקבע כי על המדינה להסדיר בחוק את סמכויות החקירה של השב"כ.
טלטול נחקרים ומניעת שינה - אסורים
פסק הדין, שהתקבל ביום 06.09.99, קבע כי גם אם תרצה המדינה להסדיר בחוק את האפשרות שחוקרי שב"כ יוכלו להשתמש באמצעים פיזיים בחקירות, הרי שעל החקירות יחולו המגבלות הבאות:
א) מהלך החקירה לא יכלול שימוש בעינויים או ביחס אכזרי ולא אנושי כלפי הנחקר.
ב) פעולות כגון טלטול הנחקר, הושבתו בתנוחה מכאיבה, כיסוי ראש בשק ומניעת שינה לזמן ארוך, אינן מתחייבות מצרכי החקירה והן פוגעות בכבוד האדם של הנחקר - ועל כן אסור לבצען במהלך חקירה.
השופטים קבעו כי ייתכנו מצבים של "פצצה מתקתקת", מצב בו באמצעות חקירת החשוד ניתן יהיה למנוע סכנה מיידית הנשקפת לשלום הציבור - ניתן יהיה להשתמש בעינויים בחקירת השב"כ. "אך זאת צריכה לקבוע המדינה בחוק", נכתב בפס"ד. בשנת 2002 חוקקה הכנסת את חוק שירות הביטחון הכללי, המסדיר בחוק את פעולתו של השב"כ.
