אלוף (במיל.) עוזי דיין מבקר בחריפות, במאמר מטעמו המתפרסם באתר האינטרנט של "ארגון רבני צהר" (יום ד', 9.11.05), את אופן הנצחתו של רבין וכן את "הצורה שבה עוסקים באיש והעיסוק האובססיבי ב'מורשתו', שבאופן עקיף מאפשרת רק לסוג אחד של אנשים לשאת את שמו של יצחק, בעוד אחרים מסומנים כמוקצים או במקרה הטוב כ'ילדי-חוץ'".

תחת הכותרת: "איפה הסולידריות" כתב דיין, כי לקח הרצח לא נלמד, ו"הסולידריות והדמוקרטיה, שהיו אמורות להפוך לבעלות חשיבות קיומית לחברה הישראלית מאז הרצח, רק הלכו והתמסמסו מאז, ואיתן גם הסיכוי שנוכל למנוע הישנותו של אירוע מזוויע שכזה".

לדבריו, האופן בו מונצח רבין רק מפורר את החברה ומעמיק את הקרע - במקום ללכד ולאחות. "המונח האמורפי 'מורשת רבין', שאודה ואתוודה שאינו ברור לי די צרכו, הסיט את הדיון מהרצח", כותב דיין. "במקום לעסוק בשאלה מה הרצח אומר לנו ועלינו, העדפנו להמשיך ולהקים חומות במקום לחזק את הסולידריות והדמוקרטיה".

דיין גם התייחס ליישום ההינתקות. לדבריו, ביצועה בפועל ואלימות חלק ממתנגדי הפינוי רחוקים מאוד מלהיחשב דמוקרטיה במיטבה. הוא הזהיר מפני המחיר של ההינתקות, וכתב כי "לכל זה יש מחיר ואנחנו כבר משלמים אותו, כשבתודעה הציבורית של חלק גדול מאיתנו ההינתקות כאילו מעולם לא קרתה; כאילו אין בתוכנו ציבור שלם שמרגיש עדיין מרומה, כואב ומושפל, שלא לדבר על-כך שהמפונים עודם מתהלכים בינינו כפליטים במולדתם".

"הלכידות והסולידריות רחוקות מאיתנו גם בגלל הנטייה לטאטא דברים מתחת לשטיח ולפטור את עצמנו מהתמודדות איתן. דיון פתוח ואמיץ של כל חלקי החברה בשאלות מטרידות כמו נושא ההסתה, אחריות הרבנים ועד תיאוריות קונספירציה הזויות שצצו לאורך השנים, יוכל לנטרל את התסמונת בה מוסטת תשומת הלב הציבורית מהרצח עצמו לסוגיות ספיחות שלא רק שאינן מקדמות את החברה הישראלית אלא רק מפלגות אותה יותר".

דיין מבקש להעמיק את הדמוקרטיה ולאפשר לבעלי דעות והשקפות מגוונות לעסוק בנושא הרצח ללא מורא, וכותב כי "אסור לאף מגזר בישראל לנכס את האבל לעצמו והדרך לכך עוברת במיקוד הדיון בפשע של רצח ראש ממשלה ולא בשום דבר אחר. עיסוק ממלכתי בידי אנשים נטולי פניות שאינם מרגישים את עצמם חלק מהוויכוח, יוכל להביא לא רק לחיזוק הדמוקרטיה אלא גם להגברת הסולידריות בישראל. זהו הלקח האמיתי - חיזוק הדמוקרטיה והסולידריות".