ישנם בתי החולים אשר אינם מאשרים את השימוש בתרופת נובוסבן העשויה להציל חייהם הן של יולדות מכריתת הרחם והן של חולים המדממים כתוצאה ממחלת ההמופיליה או הפרעות קרישה נוספות. כך נמסר בדיון שקיימה היום (ד', 23.11.05) ועדת הבריאות של הכנסת, במטרה להרחיב את השימוש בבתי החולים בתרופה זו.
במהלך הדיון ציין ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: "לא ייתכן שמאות אנשים בשנה נפטרים רק מכיוון שהגיעו לבתי חולים שלא מוכנים לממן את השימוש בתרופה".
לדבריו, נכון להיום נפגעי איבה וחיילי צה"ל מקבלים את התרופה באופן אוטומטי במימון מערכת הביטחון והמוסד לביטוח לאומי. נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה תלויים בחסדיהם של מנהלי בתי החולים, חלקם לא מוכנים לממן את הטיפול והמשמעות לכך היא גזר דין מוות.
"לא ייתכן להבדיל בין דם לדם. מאות אנשים בשנה נפטרים או הופכים לנכים רק בשל העובדה שלא קיבלו את הטיפול בתרופה. לא ייתכן שתרופה מצילת חיים תינתן בבתי חולים מסויימים ובאחרים אף לא ידווח למשפחות החולים כי קיימת תרופה כזו. אני קורא לשר הבריאות להעמיד הנושא בעדיפות עליונה עד לרישום התרופה והכללתה בסל התרופות. יש להעמיד לנושא התקציבים הדרושים ולהורות לבתי החולים להשתמש בתרופה בכל מקרה כנדרש על-פי המלצות הרופאים", אמר.
תרופה זו יכולה לשמש גם לעצירת דימום ברחם, ובכך להציל את הרחם מכריתה אולם, גם במקרים אלו, כאמור, חלק מבתי החולים מאשר את התרופה וחלק לא.
בתשובה לשאלת ח"כ שאול יהלום, האם כל בתי החולים נותנים את התרופה, אמרה ד"ר מטות: "בבתי חולים שונים וגם בבית חולים הדסה רופאים בכירים יכולים לתת את התרופה רק לאחר שמקבלים אישורים מתאימים מרופא המטולוג מומחה ומכונן אדמיניסטרטיבי של בית החולים. מכיוון שהטיפול בחולים בתרופה זו הוא טיפול אקוטי, הצורך באשורים האלה גורם לעיתים לעיכוב. הדרישה לאישור היא מכיוון שהתרופה מאוד יקרה ואינה מאושרת. התרופה אינה משמשת רק חולי טראומה אלא יכולה גם לעזור במקרים של דימום לאחר לידה, כפי שמדווח בספרות. לפי הספרות שיש בידנו יש לשקול מתן של התרופה גם במצבים מסוימים של דימום קשה לאחר לידה מכיוון שאצל חלק מהנשים יש צורך בהוצאת הרחם".
אורי מרטינוביץ, מנהל המרכז הארצי להמופיליה בבית החולים שיבא: "תרופת הנובוסבן מטפלת בדימום המאסיבי שהינו תוצאה של כשל מנגנוני הקרישה. זוהי פעולה ישירה במקום הפציעה. אחוזי ההצלחה של התרופה בעצירת הדמם גבוהים ביותר. מסדרת מאמרים שהתפרסמו בארץ לנובוסבן יש 77% הצלחה בעצירת הדמם. שימוש נרחב בתרופה נעשה בצבא ארה"ב, בריטניה ובישראל".
סא"ל ד"ר אמיר בלומנפלד, ראש ענף טראומה, מפקדת קצין רפואה ראשי במשרד הביטחון: "חולי צה"ל מקבלים התרופה במימון מערכת הביטחון. היו מקרים שרק כאשר אישרתי בפקס למנהל בית-החולים את מימון התרופה, היא ניתנה לחייל. מכיוון שהתרופה לא מאושרת, הידע והמודעות לא קיימים אצל רבים מן הרופאים והנכונות להשתמש בתרופה נמוכה יחסית. הצלחת השימוש בתרופה גבוהה מאוד ולא ייתכן שהנכונות להשתמש בה מותנית בבעיה תקציבית של בתי החולים".
ד"ר יצחק זיידס, סגן מנהל בית החולים שיבא: "כל אגורה שמוציא בית החולים על תרופה שאינה ממומנת על-ידי משרד הבריאות היא על חשבון תרופות אחרות שגם הן מצילות חיים. תרופת הנובוסבן לא רק מצילה חיים אלא גם מונעת נכויות והשימוש בה הולך ומתרחב. בתי החולים לא מסוגלים לעמוד בזה. קשה לקבל את העובדה שיש חולים שמקבלים התרופה וכאלה שלא זוכים לה".
לדברי ד"ר יצחק ברלוביץ, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, "מדובר בתרופה שעדיין לא רשומה להתוויה המבוקשת בשל העובדה שלא הובאו בפני המשרד הוכחות מדעיות מספיקות. הטיפול והשימוש בה נעשה בבתי החולים, בדרך עקיפה (סעיף 99ג'). משרד הבריאות מוכן לעשות כל הנדרש על-מנת לזרז את הליך הרישום כדי שהתרופה תיכנס בדרך המלך ולא בעקיפין".
ד"ר יורם קליין, מנהל יחידת הטראומה בבית החולים קפלן, דיווח לוועדה כי עלות התרופה לטיפול היא כ-23,000 שקלים. "להערכתי, יש בארץ כ-300 מקרים בשנה הזקוקים לטיפול".
הוועדה קוראת לשר הבריאות, דני נוה, לשאת בנטל התקציבי למימון השימוש בתרופה בבתי החולים עד אשר יתבצע הליך הרישום של התרופה במשרד הבריאות והכנסתה לסל הבריאות.
