עמותת אומ"ץ הגישה (א', 27.11.05) לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים, במסגרתם יורה בית המשפט לוועדת הכנסת וליושב-הראש שלה, לתת הסברים מדוע טרם התכנסו לדון בהשעייתו של ח"כ סאלח טריף ממשרתו, עד למתן פסק-דין סופי בעירעורו על הרשעתו בעבירות שוחד, מירמה והפרת אמונים.
בנוסף, מבקש ב"כ העמותה, עו"ד בעז ארד, מתן הסבר מדוע לא תפעל הוועדה על-פי הסמכות הנתונה לה בחוק יסוד: הכנסת, להשעות את טריף מחברותו בבית המחוקקים בגין הרשעתו, וכן, הוצאת צו על-פיו על חבר-הכנסת להימנע מכל פעולה הקשורה בתפקידו, לרבות השתתפות בדיוני ועדה מוועדות הכנסת, כל עוד לא הצהיר אמונים, כמתחייב לפי החוק.
במסגרת עתירתה, מפרטת העמותה - שבין מטרותיה פעילות למען מינהל תקין, טוהר המידות ברשויות השלטון, וביעור נגע השחיתות בישראל - כי טריף הורשע על-ידי בית משפט השלום בראשון לציון, במותב תלתא, בכך שנתן שוחד לראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים לשעבר, רפאל כהן, על-מנת שזה יפעל לסייע במתן אשרה לשהיית קבע בישראל, לחברו של חבר-הכנסת, חוסני בדראן.
בפסק הדין המרשיע נקבע כי במועד כלשהו בחודש דצמבר 1999, נתן טריף לכהן שוחד בסך של 2,000 דולר, במזומן, בהיפגשם בחשאי תחת גשר בכביש ירושלים - תל אביב, בעת היות טריף חבר כנסת.
בית משפט השלום לא נתבקש לקבוע כי במעשים בהם הורשע טריף יש קלון, משום שבעת שהורשע ונגזר דינו לא היה חבר הכנסת. הוא נידון למאסר, אותו ירצה בעבודות שירות, ומאוחר יותר, עירער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב - ערעור שכיום תלוי ועומד בפני השופטים.
בימים אלה, שב טריף להיות חבר-כנסת, לאחר שנתפנה מקומו של אברהם בייגה שוחט שפרש מהמוסד. בעקבות כך, נתבקש בית המשפט המחוזי על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע, כי יש עם העבירות בהן הורשע טריף קלון.
בהמשך העתירה, מפרטת עמותת אומ"ץ, כי על-פי בקשת חבר הכנסת רשף חן, אמורה היתה ועדת הכנסת לדון בהשעייתו של טריף בישיבתה שהתקיימה ביום 21.11.05, אולם יו"ר הוועדה הודיע כי הנושא לא יועלה לדיון באותה זמן. לנציגי העמותה נודע, כי לפני הישיבה, ניתנה על-ידי היועצת המשפטית לכנסת חוות דעת, שקבעה, בין השאר, כי אין מניעה שטריף ימלא את מישרתו כחבר הכנסת וישתתף בהצבעות במליאת הכנסת, אף שלא הצהיר אמונים.
נוכח חוות-דעת זו, ולאחר שטריף הודיע כי לא יצהיר אמונים ולא ישתתף בישיבות הכנסת עד אשר יסתיים משפטו - אם כי יוסיף למלא מישרתו כחבר הכנסת ולא ישעה עצמו - ומאחר שלמחרת, אמור היה להיפתח הדיון בערעורו, החליט יו"ר הוועדה, כי היא לא תדון, לעת עתה, בהצעה להשעות את טריף.
מאחר והדיון בערעור לא תם ביום המחרת, שב ח"כ רשף חן ופנה ליו"ר בדרישה לכנס את הוועדה לדון בהצעת ההשעייה, אך האחרון טרם נענה לדרישה ואף נמנע מלהודיע מתי בדעתו לעשות כן.
לאור האמור לעיל, טוענת אומ"ץ בעתירתה, כי הן הוועדה והן יושב-הראש שלה, הפעילו את שיקול דעתם בחריגה מסמכותם ו/או באופן בלתי סביר, בכך שנמנעו מלקיים את הדיון בהצעת ההשעייה, ובכך שלא הפעילו הסמכות להשעות את טריף על-פי החוק. "על ועדת הכנסת מוטלת חובה להפעיל את שיקול הדעת המסור בידיה לצורך הפעלת סמכותה הנ"ל בסבירות ובשים לב לתכלית החקיקה".
בנוסף, נטען, לאור חומרת העבירות בהן הורשע טריף, אשר יש בהן פגיעה בסדרי השלטון ובאמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, וברשות המחוקקת בפרט, הופכת הסמכות שבחוק לסמכות חובה.
לפיכך, היה על ועדת הכנסת לקיים הדיון בהשעייתו של טריף מוקדם ככל האפשר, ולהימנע מדחיית הדיון, בלא שנקבע עדיין מועד אחר לקיומו, משיקולים זרים ובלתי רלוונטיים.
בהמשך הדברים צויין, כי הצהרתו של טריף, לפיה יוסיף למלא משרתו כחבר הכנסת אך יימנע, כל עוד לא הסתיים הדיון בערעורו, מלהצהיר אמונים ולהשתתף בישיבות הכנסת, עומדת אף היא בניגוד לחוק יסוד: הכנסת. ההימנעות מהצהרת אמונים, כל עוד תלוי ועומד הערעור, "אין בה להקהות את הפגיעה בכבודה של הכנסת, בשל כל שעבריין מורשע מכהן בה. להיפך, דחיית הצהרת האמונים למועד לא ידוע, יש בה משום זלזול בהצהרת האמונים, שמפאת חשיבותה נקבעה בחוק יסוד: הכנסת, ולא בדבר חקיקה רגיל".
בסיכום העתירה, הוסיפה העמותה, כי בשל הימנעות הוועדה מהפעלת סמכותה ושיקול דעתה, פועלת הכנסת בהרכב חסר. הכנסת, נטען, אינה יכולה לפעול בהרכב חסר, משל היתה קבוצת כדורגל, שאחד משחקניה הורחק ב"כרטיס אדום". עקרון קונסטיטוציוני זה קבוע בחוק, ולפיו אין מקומו של חבר הכנסת, שחברותו הושעתה לפי הסעיף הרלוונטי, נותר פנוי עד שיחזור חבר הכנסת המושעה למלא את משרתו.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
