דוח קרן המטבע הבינלאומית קובע ממצאים חיוביים לגבי המשק בשנת 2005. על-פי הדוח, הממשלה ניהלה מדיניות נבונה, והגיעה להישגים משמעותיים במבחנים המרכזיים: האבטלה הצטמצמה, הפעילות במשק התרחבה מאוד, נערכו שינויים במדיניות המוניטרית במשק שהועילו לפעילות המשקית והפיננסית, התחרות גדלה גם היא כתוצאה ממדיניות ההפרטה. ואולם, לצד זאת מזהירה קרן המטבע כי המשק נותר פגיע לזעזועים בחו"ל, בפרט בארצות הברית ובאירופה, לעלייה הממושכת במחירי הנפט, לחוסר היציבות במערכת הפוליטית ולהידרדרות המצב הביטחוני. בשנת 2006 צפויה האטה קלה בצמיחה, בעיקר עקב תחזיות על גידול נמוך.

קרן המטבע קובעת, כי התפתחות שוק ההון אומנם חיובית ברובה, אולם היא יצרה סיכונים בלתי מבוטלים. לטענתה, עם מכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל מצד הבנקים לגורמים פיננסיים אחרים, ובהם לחברות הביטוח, נוצר סיכון הנובע מחוסר מיומנותן בניהול הקופות הקרנות. דוח קרן המטבע מעיר, כי כל עוד רואה הציבור בבנקים כיועצים פיננסיים, וכל עוד לא נמצא פתרון אחר, יש להכשיר פקידים בבנקים לספק שירות-ייעוץ זה.

משלחת קרן המטבע לוקחת בחשבון כי תקציב המדינה לשנת 2006 לא יאושר במועד. באשר לזאת קובעים חברי המשלחת, כי "קיימת חשיבות מכרעת לכך שהממשלה החדשה תאשר את התקציב לשנת 2006 מיד לאחר הקמתה, ללא דיחוי ומבלי לפרוץ את תקרות הגירעון וההוצאות". היינו, מייד אחרי מרס 2006. "אם לא ייעשה כן", הם מזהירים, "יגדל חוסר הוודאות בשוק, תאבד האמינות ותגדל פרמיית הסיכון של המדינה.

המסקנות, ההמלצות

קרן המטבע העבירה לבנק ישראל ולמשרד האוצר את מסקנות והמלצות הראשוניות. נביא כאן על עיקרי הדברים (ציטוט חלקי):

1) "לאחר ביצועים מרשימים בשנת 2004, הוגבר ב-2005 הקצב של התרחבות המשק תוך הישענות על יצוא תעשיית ההי-טק, ההשקעות ומדיניות אחראית. האינפלציה הייתה גבוהה במקצת מאשר בשנה הקודמת אולם נותרה בשליטה, בעוד האבטלה המשיכה לרדת;

2) הקונסולידציה הפיסקלית והמדיניות המוניטרית מצד הרשויות תמכו בצמיחה זו. המשלחת מברכת על מחויבותה של הממשלה לגירעונות פיסקליים עתידיים שרמתם אינה עולה על 3 אחוזים מהתמ"ג ולהגבלת הגידול בהוצאות הממשלה. הקיצוץ הפיסקלי הוא קריטי כדי להתחיל להוריד את יחס החוב הציבורי, ובדרך זו להקטין פגיעויות.

3) מחויבות הרשויות להגברת התחרות והיעילות הגבירה את הביטחון בשווקים והיא חיונית לקידום צמיחה בת קיימא. סדר היום של הרפורמה הכלכלית לשנת 2006 חוזר ומדגיש את מחויבותה של הממשלה לרפורמות מבניות. בנוסף להשלמת המאמצים המתמשכים לייעל את המגזר הציבורי ולחזק את התחרות בתחום השירותים הציבוריים, ההפרטות האחרונות במערכת הבנקאית מבשרות טובות ומחזקות את ביטחון המשקיעים.

4) התחזית המקרו-כלכלית ככלל חיובית, אך יש מקום לשיפור הצמיחה ולהקטנת הפגיעויות. המדיניות המקרו-כלכלית והרפורמות המבניות בשנים האחרונות פתחו את המשק, הגבירו את התחרותיות ומשכו משקיעים זרים.

5) המשק נותר פגיע לזעזועים בחו"ל, בפרט בארצות הברית ובאירופה, לעלייה הממושכת במחירי הנפט, לחוסר היציבות במערכת הפוליטית ולהידרדרות המצב הביטחוני. בשנת 2006 צפויה האטה קלה בצמיחה, בעיקר עקב תחזיות על גידול נמוך של הביקושים בחו"ל.

המדיניות הפיסקלית

בתחום המדיניות הפיסקלית ממליצה קרן המטבע לאשר את תקציב 2006 מייד עם כינון הממשלה החדשה/הבאה, לפעול לשמירת היציבות ולהימנע מהטלת מיסים נוספים שיכבידו על המשק:

1) קיימת חשיבות מכרעת לכך שהממשלה החדשה תאשר את התקציב לשנת 2006 מיד לאחר הקמתה, ללא דיחוי ומבלי לפרוץ את תקרות הגירעון וההוצאות. "אם לא ייעשה כן", מזהירים כלכלני קרן המטבע, "יגדל חוסר הוודאות בשוק, תאבד האמינות ותגדל פרמיית הסיכון של המדינה".

2) חשוב שהתקציב החדש לא יכלול קיצוצי מיסים בלתי מתוכננים נוספים, כדי להאיץ את הקטנת החוב הציבורי. על הרשויות לנצל את ההזדמנות לקונסולידציה של המימון הציבורי כל עוד הצמיחה חזקה, ובכך להשיג הורדה משמעותית בחוב הציבורי הגדול. למעשה, על הממשלה לשאוף לגירעון פיסקלי נמוך בהרבה מתקרת 3 אחוזי התמ"ג אם ברצונה לשמור על רמת צמיחה של 4 אחוזים - או למעלה מזה - כפי שהיא חוזה כעת לטווח הזמן הבינוני.

3) המשלחת מעודדת את הרשויות להתחייב למסגרת תקציבית רב-שנתית לטווח הזמן הבינוני, עם חלוקת הוצאות התואמת את תקרת ההוצאות.

המדיניות המוניטרית ומסגרת יעדי האינפלציה

1) ריבית בנק ישראל עודנה סתגלנית ורמתה הולמת... במאזן הסופי, דעתה של המשלחת היא שעמדת המדיניות הנוכחית הינה סתגלנית במידה הראויה, אולם על בנק ישראל להמשיך ולעמוד על המשמר, וכפי הנראה יהיה עליו להעלות את שיעורי הריבית עם הזמן ככל שפערי האבטלה והתוצר ילכו ויקטנו.

2) לישראל מסגרת מבוססת היטב של יעדי אינפלציה, ושער חליפין נייד במלואו כנדרש למדיניות זו, אולם יש מקום לשיפור המסגרת האנליטית המשמשת לניסוח המדיניות ולמסירתה לציבור.

3) המשלחת מברכת על אישור הממשלה לחוק בנק ישראל החדש, אשר יחזק את עצמאות הבנק המרכזי. עידכון חוק בנק ישראל באופן המשקף את הנוהג המיטבי הבינלאומי יסייע בחיזוק עצמאותו של הבנק המרכזי, ישפר את השקיפות ואת האחריות ויסייע להביא לידי יציבות מחירים.

יציבות פיננסית ושוקי ההון

1) המערכת הבנקאית התחזקה, אך סיכוני האשראי עודם גבוהים. לאור ההתאוששות המתמשכת של המשק, הראתה המערכת הבנקאית מספר סימנים חיוביים: חל גידול ביחסי ההון, הרווחיות התאוששה לרמות של טרום המיתון, והלימות ההפרשות לחובות מסופקים השתפרה. עם זאת, היקף ההלוואות הבעייתיות המשיך לגדול, והלוואות בפיגור ושעבורן לא נעשתה הפרשה הגיעו לרמות גבוהות. סיכוני האשראי נותרו ברמה גבוהה, בפרט בענפי הבנייה והנדל"ן, שעדיין לא הורגשה בהם השפעת ההתאוששות במשק.

2) הרשויות נקטו - וממשיכות לנקוט - בפעולות אפקטיביות להסרת המחסומים להתפתחות שוקי ההון... השוואת שיעורי המס בהשקעות בחו"ל לזה של השקעות מקומיות הרחיב את הזדמנויות ההשקעה לתושבי ישראל, ומנגד גדלה התעניינותם של משקיעים זרים בשווקים המתרחבים של ישראל.

3) התפתחות שוקי ההון הייתה אומנם חיובית ברובה, אולם יצרה סיכונים. המשלחת תמכה בצעדים של הרשויות להסרת מחסומי המיסוי והמחסומים המשפטיים והרגולטוריים להתפתחות שוקי ההון. אולם, שינויים אלו יאלצו את המשתתפים בשוקי ההון לרכוש מיומנויות חדשות. חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה צריכות לרכוש מיומנויות של ניהול סיכונים החלים על מגוון חדש של מכשירים, מקומיים וזרים... יתרה מכך, בעוד שרוב המשקיעים ימשיכו לסמוך על הבנקים לקבלת ייעוץ פיננסי, יצטרכו היועצים בבנקים לפעול תחת משטר חדש הקובע את תפקידם כיועצים.

4) רשויות הפיקוח מודעות לסיכונים אלה והן נוקטות בפעולות לטפל בהם, אך קיים הצורך לעשות יותר. החקיקה החדשה העניקה סמכויות נוספות לרשויות הפיקוח ופורסמו תקנות חדשות על-מנת להתמודד עם הסיכונים החדשים. אולם, לגורמים המפקחים על חברות הביטוח, על קופות הגמל, על קרנות הפנסיה ועל קרנות הנאמנות, אין די משאבים לניהול מחקר על השפעת ההתפתחויות החדשות, לאיסוף וניתוח של המידע המתקבל מהמוסדות המפוקחים ולעריכת ביקורות באתרים עצמם. לאור זאת, יש להקצות למפקח על הביטוח תקציב מספיק כדי להתמודד עם האתגר החדש כיאות.

סוגיות נוספות

1) מאמצי הרשויות להגברת התעסוקה על-ידי הסרת תמריצים שליליים להצטרפות לשוק העבודה, המשיכו לשאת תוצאות חיוביות. חל גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה ונרשמה עלייה ברמת התעסוקה.

2) צמצום העוני עלה למקום גבוה בסדר היום הפוליטי הישראלי. על-אף השיפורים ברמות התעסוקה וההכנסה, שיעור העוני בקרב ילדים ומשפחות גדל בשנה האחרונה, ופער העוני וחוסר השוויון בהכנסה גדלו בחמש השנים האחרונות... במובן הרחב, כל מהלך כזה צריך להיעשות במסגרת המעטפת הפיסקלית הנוכחית, לקבוע יעדים, לספק את התמריצים הנכונים לעבודה ולעלות בקנה אחד עם מדיניות מעודדת צמיחה. הקיצוצים בחלק מהטבות הרווחה תרמו למצוקה חברתית, ולכן חשוב להבטיח רשת ביטחון אשר תגן על ילדים, קשישים ונכים.