בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור שהגיש השר לשעבר, סאלח טריף, ואישר את הרשעתו בעבירות של מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים. בית המשפט אף קיבל את בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וקבע כי מדובר בעבירות שיש בהן משום קלון.

הקראת פסק הדין שהחלה ב- 08:30 ונמשכת עד סמוך ל- 10:00, ניתנה על-ידי הרכב שלושה שופטי בית משפט מחוזי: דבורה ברלינר (אב"ד), זאב המר ויהודית שיצר. טריף יוצג בערעור (71700/04) על-ידי משרדו של עו"ד דרור חטר-ישי.

הערעור הוגש על-ידי טריף לאחר שהורשע בבית משפט השלום בראשון לציון בעבירות של מתן שוחד, מרמה והפרת אמונים. בערכאה הראשונה יוצג טריף על-ידי משרדו של ד"ר יעקב וינרוט. ביום 29.4.04 נגזר דינו: 24 חודשי מאסר, מהם 6 בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות וכן קנס כספי בסך 25,000 ש"ח. בית המשפט לא דן, ומכאן שלא קבע, כי בעבירה בה הורשע טריף יש משום קלון המונע ממנו כהונה בתפקידים ציבוריים.

"סיכול ממוקד"

משפטו של טריף נערך במשך כשלוש שנים. בתקופה זו הועלו מצד טריף ומקורביו טענות שונות, לפיהן בוצע בו "סיכול ממוקד" כדי לסלק את השר הדרוזי היחיד שמונה מאז קום המדינה. כצעד של מחאה נהגו נכבדים מהעדה הדרוזית להגיע לאולם בית המשפט ולהפגין נוכחות כמעט בכל חלקי המשפט. גם הבוקר הגיעו רבים מידידיו כדי לתמוך בו ולעודדו.

טריף נכשל "בעבירות מכוערות"

פסק-הדין בערכאת הערעור המחזיק 67 עמודים, נכתב על-ידי השופטת ברלינר. שני השופטים האחרים הסכימו. בסופו של פסק הדין נשלח טריף לאחראי על עבודות שירות, כדי להסדיר לו מקום לביצוע מאסר בפועל של חצי שנה בעבודות שירות. בסיכום פסק הדין כותבת השופטת ברלינר:

"הערתי בפתח פסק הדין על אורך הפרוטוקול, הכרעת הדין והודעת הערעור. ושמא חטאתי גם אני בחטא זה. כל אחת מהראיות נסרקה ונבדקה מחדש, תוך התייחסות להשגות הסנגוריה שירדו לפרטי פרטים. השלם במקרה זה אינו עולה על מכלול חלקיו ואין בו אפקט סינרגטי. צר לי כי מי שהיה שר במדינת ישראל, נכשל בביצוע עבירות מכוערות אלה, אלא שהראיות מדברות בעד עצמן ואינן מותירות כל מקום למסקנה אחרת. אם תתקבל דעתי, יידחה הערעור על הכרעת הדין. לא היה בפנינו ערעור על עונש ולכן בכך מסתיים פסק הדין". השופטים שיצר והמר הסכימו לפסק הדין.

טריף ביקש לסייע לבדראן

בית המשפט המחוזי מאמץ את גירסת התביעה, לפיה סאלח טריף חפץ לעזור לאדם בשם חוסני יונס בדראן (להלן: בדראן) שהיה תושב הרשות הפלשתינית וידידו הקרוב". בדראן רצה לקבל אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לו ולמשפחתו, מכוח הליך של איחוד משפחות (להלן: אחמ"ש). "במהלך השנים ניסה בדראן לקבל מעמד זה פעמים מספר ובקשותיו נדחו. טריף, שכאמור רצה לסייע בידו של בדראן, נתן לכהן סך של 2,000 דולר, על-מנת שזה האחרון יפעל לקידום הסדרת אזרחות ישראלית לבדראן, ובמילים אחרות כשוחד עבור פעולות הקשורות במילוי תפקידו".

השופטים קובעים בפסק הדין, כי הוכח מדברי טריף עצמו שהוא אכן נתן שוחד והיה מודע לכך; וכי גם רפי כהן, שהיה אז ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, ידע כי מדובר בשוחד וקיבלו לידיו.

בסיכום הפרק הדן באישומי השוחד, ולאחר שהשופטים דנו בשני מסלולים חלופיים אותם הציג טריף - כדי להוכיח כי לא היתה לו כוונה פלילית, נכתב: "כל אחד משני המסלולים שנבחנו מוליך למסקנה, כי מתן השוחד הוכח מעבר לספק סביר. הגירסה המצויה בהודאה הכתובה והמוקלטת היא הגיונית, קוהרנטית ועל-פניה משכנעת ואינה מעוררת תהיה".

טריף ניסה להכשיר נישואין פיקטיביים

על-פי כתב האישום שבו הורשע, בשנת 1999 נפגש טריף, אז יו"ר ועדת הפנים של הכנסת מטעם מפלגת העבודה, עם רפי כהן, שהיה אז ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, והעביר לידיו מעטפה ובה 2,000 דולרים במזומן. טריף ביקש לקדם את עניינו של חלפן הכספים, חוסני בדראן, תושב הרשות הפלשתינית עימו היה מיודד. בדראן ביקש לקבל היתר מעמד של תושב קבע בישראל, ולכן ביקש מטריף לסייע לו לקבל היתר ממשרד הפנים שיכיר בנישואיו לישראלית-פלשתינית כנישואי אמת.

"המערער היה מודע להיות הנישואין פיקטיביים". קובעים השופטים ומוסיפים:

"כאשר המערער בתוקף תפקידו ומעמדו כחבר כנסת ויו"ר ועדת הפנים של הכנסת, מקדם את בקשתו של בדראן לקבל מעמד של אזרח במדינת ישראל, על בסיס הנישואין הנ"ל, הנשענים על מצג עובדתי הידוע לו ככוזב, הוא פועל בניגוד לאינטרס הציבור עליו הוא מופקד. אינטרס הציבור הוא כי רק אנשים שעמדו בתנאים לאחמ"ש יזכו במעמד הנכסף ולא מי שנקטו בדרכי מרמה. בוודאי לא ניתן לדבר במקרה זה על טוהר מידות מצידו של עובד הציבור שהוא בסיס לאמון הציבור בו. חבר כנסת ויו"ר ועדה של הכנסת אינו אמור לקדם במרמה אינטרסים אישיים שלו, או של המקורבים לו – אלא, לפעול למען אינטרס הציבור, לרבות הציבור שבחר בו".

השופטים דוחים את טענתו של טריף, כאילו הוא היה סמוך ובטוח שבקשת בדראן תיבדק היטב, בטרם יוענק לו מבוקשו: "הטענה כי המערער יכול היה לצאת מנקודת הנחה שבקשתו של בדראן, תיבדק בדיקה קפדנית על-ידי הגורמים המוסמכים ומכאן, שהוא עצמו אינו חייב לחשוף בפניהם את ידיעתו בדבר הנישואין הפיקטיביים, היא טענה צינית ואפילו מקוממת".

בגין המעשים הנ"ל מרשיעים השופטים את טריף בעבירה של מרמה והפרת אמונים. על כך הם כותבים: "מדובר בהתנהגות מקוממת, החותרת תחת הערכים המוגנים של עבירה זו. שעל כן, אין להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא".

בעבירות יש קלון

השופטים הקדישו פרק קצר ביותר לקביעת הקלון, וזאת בשל הסכמת הצדדים כי אכן, באל אופיין של העבירות יש בהם משום קלון. "עבירות השוחד, מרמה והפרת אמונים הינן עבירות אשר נמנות כעבירות, לפי טיבן, עם סוג העבירות שיש עמן, בדרך כלל, משום קלון. כך למשל, בעש"מ 7118/04 דן בן-ישראל שילה נ' נציבות שירות המדינה, תק-על 2004(4), 1693, אמרה כב' השופטת מ' נאור, כי: "כשלעצמי מתקשה אני להעלות על הדעת נסיבות בהן יורשע עובד הציבור בעבירה של שוחד ולא יהיה בכך קלון. בעש"מ 4123/95 יוסף אור נ' מדינת ישראל פ"ד מט(5), פרשה קודמת לפרשה האמורה, הגיע כב' השופט זמיר למסקנה דומה, באשר לעבירת המרמה והפרת אמונים".

השופט ברלינר כותבת עוד: "אם אינני רואה להרחיב בנושא זה, הרי זה משום שגם הסנגור הסכים כי המדובר בעבירות שיש עימן קלון וכי ההכרעה בערעור מהווה הכרעה גם בסוגיה זו (וראה לעניין זה סעיף 8 לתשובה לבקשה לקביעת קיומו של קלון מיום 30.11.05). לפיכך, אני נענית לבקשת המדינה וקובעת כי הן עבירת השוחד והן העבירה של מרמה והפרת אמונים, הן עבירות שיש עמן קלון".

סיבוך נוסף: טריף התעקש לחזור לכנסת

עניינו של טריף הגיע באחרונה לדיון ציבורי - "בתפר" שבין הרשעתו בבית משפט שלום לפסק הדין (עכשיו) בבית המשפט המחוזי - לאחר שטריף, שהתמודד ברשימת העבודה לכנסת ה- 16, התעקש לשוב לכנסת, במקום אברהם (בייגה) שוחט שפרש. בעקבות הבעייתיות שבהשבעת טריף לאחר שהורשע בעבירה פלילית, פנה ח"כ רשף חן (שינוי) אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בבקשה שיימנע את חזרתו של טריף. לדברי ח"כ חן, העבירות בהן הורשע טריף בערכאה הראשונה מהוות קלון.

למרות זאת, קצרה ידו של מזוז מלעצור את כניסתו של טריף. מזוז הודיע לח"כ חן, כי שופטי בית המשפט כלל לא נדרשו לסוגיה ולכן לא הכריעו האם יש בעבירות משום קלון. יחד עם זאת ציין מזוז, כי בהתאם לסעיף 42א(א) לחוק יסוד: הכנסת, יכול בית משפט לקבוע, כי בעבירה בה הורשע חבר כנסת בפסק דין סופי יש קלון, וזאת ביוזמתו או ביוזמת היועץ המשפטי לממשלה וכי בקשת היועץ המשפטי לממשלה יכולה להיעשות עוד בטרם הפך פסק הדין לסופי.

לאור זאת הודיע מזוז, כי פנה (31.10.05) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בו נדון ערעורו של טריף, בבקשה מבית המשפט לקבוע כי בעבירות בהן הורשע טריף, בהתאם לאופיין ולנסיבות בהן נעברו, יש קלון. כאמור, בית המשפט קיבל את הבקשה.