העד המרכזי במשפט דרעי, יעקב שמולביץ, מסתבך עכשיו בגירסה כוזבת נוספת: בתצהיר שהגיש לבית המשפט העליון ביום 4.6.02 (שנודע רק עכשיו), טוען שמולביץ, כי הודאתו בעבירות פליליות שביצע בשוויץ - מעורבות בפרשת הונאה בהיקף של עשרות מיליוני דלרים - בגינן הורשע בשוויץ בעסקת טיעון, ניתנה לאחר ששוכנע, על-ידי התובע בשוויץ (התובע קאוור), באותו תיק, להודות בעבירות, כדי שניתן יהיה לאפשר לו לצאת לישראל ולהעיד במשפטו של אריה דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים.
זו גירסתו המזוגזגת הנוספת של שמולביץ. התובע בשוויץ - קאוור, כבר יצא בימים אלה נגד שמולביץ, וטען כי האשמותיו/טענותיו של שמולביץ הינן משוללות יסוד.
שמולביץ מסר גירסה זו במסגרת העתירה שהגיש אריה דרעי, שבה הוא מבקש לכפות על היועץ המשפטי לממשלה להורות על פתיחת חקירה נגד שמולביץ, בגין עבירה של עדות שקר בבית המשפט. שמולביץ מסר בבית המשפט המחוזי בירושלים עדות שקר, כאשר אמר כי הוא טוהר בהליכים שהתנהלו נגדו בשוויץ. הוא הגיע לישראל לעדות, לאחר חמישה חודשים בהם היה נתון במעצר בשוויץ. בית המשפט המחוזי הסתמך על עדותו, בין היתר, כדי להרשיע את דרעי.
עדותו של שמולביץ עומדת בסתירה להכרעת הדין במשפטו בשוויץ ולעונש שנגזר עליו. עתה מנסה שמולביץ להסביר מדוע השקר אינו שקר; ובכלל, הוא טוען עתה - כי הוא שוכנע על-ידי התביעה בשוויץ להודות בעבירות שלא ביצע, כדי שניתן יהיה לשלחו חזרה לישראל.
שמולביץ טוען עתה, כי התובע בשוויץ (קאוור) יודע היטב, כי הוא - שמולביץ, לא עבר עבירות פליליות. כותב שמולביץ בתצהירו (ציטוט):
מעולם לא הודיתי בעבירות אשר יוחסו לי על-ידי השלטונות השוויצריים. לאחר תקופת מעצר של כחמישה חודשים בה נחקרתי פעמים בודדות, זומנתי למשרדו של מר קאוור, התובע שליווה את החקירה. בפגישה מסר לי מר קאוור כי קיימת כוונה להיעתר לבקשת הרשויות בישראל ולאפשר לי להגיע ארצה לצורך מתן עדות במשפט דרעי.
קאוור הנ"ל אמר לי, כי ברור לו כי לאחר שתתאפשר העברתי לישראל לצורך מתן העדות, לא אשוב כבר לשוויץ להמשך חקירה ומשפט.
קאוור הוסיף, כי המשפטנים שלהם הסבירו לו כי על-פי הדין הישראלי אין מסגירים אזרח, ולכן נהיר לו כי לא יראה אותי שוב, חרף הסכמים שיחתמו בענייני בין שוויץ לישראל.
עורך הדין וויפלי, אשר מונה לייצג אותי על-ידי השלטונות השוויצריים, אישר באוזני עובדה זו. על-רקע זה, המשיך קאוור, הוא מעוניין לסיים את גביית העדות ממני והוא מציע לי להודות בעבירות שלא ביצעתי, תוך שהוא מדגיש כי ממילא לא אשוב לשוויץ. סירבתי להודות בעבירות שלא ביצעתי והסכמתי אך ורק לאשר שהתרשלתי בבדיקת העובדות בעיסקה והייתי צריך להיות זהיר יותר. מר קאוור הסביר לי כי בשוויץ רשלנות בעסקה נחשבת עבירה פלילית.
בנוסף, בסיום ההודעה המודפסת שהוכנה לחתימתי, הוספתי הסתייגות מפורשת כי מעולם לא התכוונתי לגנוב כסף מאיש, ורק אישרתי את התיזה שהציג לי התובע. ביני לבין התובע היתה הבנה כי לאחר חתימת המסמך אשר הוכן על-ידם מראש, אצא לישראל ויתכן שיוגש נגדי כתב אישום, בגין רשלנותי ואשפט בהעדרי. מר קאוור הוסיף כי עונש, ככל שייגזר עלי, יהיה מאסר אשר יחפוף את מנין ימי מעצרי.
עד כאן התצהיר.
שמולביץ כותב עוד בתצהיר, כי ההליכים בשוויץ היו חשאיים, והוא התחייב לשמור עליהם בסוד. ולכן, הוא מנמק עתה, כאשר שב לישראל והעיד במשפט דרעי, הוא אמר בעדות רק אמירה כללית, ונמנע מלגלות את הפרטים עקב התחייבותו לשמור על סודיות [גם דבר זה מופרך: שמולביץ מסר במשפט דרעי עדות כוזבת, כאשר אמר כי הוא טוהר בשוויץ מהעבירות שיוחסו לו, י.י.].
התשאול של שמולביץ
בתצהיר החדש מספר עכשיו שמולביץ, על הפגישה שנערכה במשרדו של עו"ד יהושע רזניק - לאחר שרזניק כבר פרש מהפרקליטות, ולאחר שהועלה חשד גם נגד רזניק, כי הוא נתן ידו, במעשה ו/או במחדל, להסתרת דבר הרשעתו של שמולביץ מבית המשפט המחוזי בירושלים במשפט דרעי.
דבר הפגישות בין רזניק לבין שמולביץ - בנסיבות העלולות לעלות כדי חשד לשיבוש הליכים לכאורה [באותה עת כבר היתה תלויה ועומדת הדרישה לבדוק/לחקור חשד להסתרת המידע מבית המשפט, י.י.] נחשף כאן לראשונה ב-Nfc. הפרקליטות טענה בבית המשפט העליון, כי הפגישות נעשו על-פי היתר מיוחד שקיבל רזניק, כדי לבדוק עם שמולביץ את גרסתו בנושא.
על הפגישות מוסר שמולביץ בתצהיר החדש (ציטוט):
העדות אשר מסרתי במשפטו של אריה דרעי היתה עדות אמת. בקשר עם מתן העדות זומנתי למשרדו של עו"ד יהושע רזניק. עו"ד רזניק הבהיר לי כי הוגשה עתירה על-ידי אריה דרעי ובה נטען כאילו שיקרתי בעדותי בפני בית המשפט המחוזי. עו"ד רזניק אף הודיע לי כי אחיו של אריה דרעי הגיש נגדי תלונה למשטרה. עו"ד רזניק הודיע לי כי עלי להשיב לשאלותיו אמת, באופן מלא ומדוייק והציג לי עשרות שאלות ביחס לעדותי ולעובדות ביחס להליכים בשוויץ, כפי שהיו ידועות לי בעת מתן העדות. האווירה בעת התשאול היתה פורמלית לחלוטין. השבתי לכל השאלות אשר הוצגו לי באופן מלא, ולמקרא היועץ המשפטי לממשלה בעתירה, הבנתי כי תשובותי הניחו את דעת המדינה באשר לתום ליבי בהקשר לעדות.
