האמונה כי האדם נוצר, באה לעולם ביום בו גילה כי הוא יוצר. לפני כן חי בערבות היש שהיה מעולם, האור, החושך, הצפריר, הסופה, היער, המדבר, הציד, הלקט, האיש האישה, האש והאפר.
אבל כאשר עמד לילה אחד לאור אבוקה מול כותל מערת היש הנצחי וצללים רצו מעלה מטה וימינה ושמאלה כחידה על הקיר המואר אור רוטט, כבש אותו סוד לא נודע והוא מצא עצמו מכסה אותו ציורים מופלאים שלא היו ולא יכלו לבוא אלא מן האין - נולד האמן, ועם האמן האמונה.
ומאז, מחפשים האמן והמאמין את הקדושה, ועם שאינם מוצאים עד הנה אלא ייסורים, ידיהם אמונה עד הערב.
