כולכם מנהלים. כן, אני יודע שאף אחד מכם הוא לא "פועל". ברור שלא. חלילה. כולכם מנהלים ו/או אנשי עסקים. חוץ ממי שעוד במקרה גר עם האימא כי הוא "במקרה בין עבודות". "בין עבודות" ניהול. כמובן. ברור. רק ניהול. כולכם אם אתם לא אנשי עסקים אז אתם מנהלים. בגלל זה אתם כמובן כולכם עד האחרון לגמרי ובלב ונפש נגד הבוגדים המסריחים שחושבים שלפחות יום אחד בשנה צריך מישהו להזכיר ל"מקבלי ההחלטות", אלה שלמעלה גבוה באולימפוס, שנכון מאוד שמי שחשובים זה רק המנהלים - כמוכם - שאפו!
או, כמובן, אנשי העסקים, אבל עדיין, קיבינימאט, הרוב המוחלט של הבוחרים שלהם, הבוחרים של "מקבלי ההחלטות", עדיין הרוב המוחלט של הבוחרים שלהם זה פאקן שכירים בשכר מינימום או קרוב עד להכאיב אליו, לפעמים אפילו גם בכלל בלי קביעות. ונכון שרובם של כל אלה שעובדים ככה בכלל לא איכפת להם שהם עובדים ככה, שהם חיים עמוק במיץ של הזבל, כי יופי-יופי ניפחו להם טוב-טוב את השכל עם "ערבים" ועם "בוגדים" וכל זה, אבל עדיין, עדיין פאקן יום אחד בשנה, מישהו צריך להזכיר להם, ל"מקבלי ההחלטות", שעדיין צריך להיות, אפילו במדינה המדהימה הזאת שבה כולם, כולם כולם, הנה אפילו כל אחד מכם!, כולם כולם רק עשירים, כולם כולם רק מנהלים, אפילו במדינה הזאת עדיין צריך להיות איזשהו הבדל, אפילו קטן, בין "עובד" לבין" עבד". לא? יש בישראל יום המשפחה. ויש יום האישה. אז שיהיה גם יום אחד בשנה. אפילו שאני יודע שאתם ממש לא צריכים את זה כי הרי כולכם עשירים, כולכם מנהלים, עדיין צריך שיהיה גם יום אחד בשנה שלפחות, אתם יודעים מה? צריך שיהיה גם יום אחד בשנה שלפחות יגידו בו, לפחות יגידו בו גם את המלה "פועל". לא ככה?
