לאחרונה התרבו מאוד הקריאות מצד חוגי שמאל ישראלים להיכנע לדרישתה של סוריה ולמסור לידיה את רמת הגולן. חמור מכך - קריאות אלו באו בעיקר בעקבות המלחמה האחרונה בלבנון - דבר חמור ביותר המשדר לאויב תבוסתנות וחולשה לנוכח הטרור שהוא מפעיל כלפינו.
אל לנו לשכוח שסוריה היא זו שעומדת מאחורי המלחמה בלבנון (זאת ע"י הגיבוי המלא שהיא מעניקה לחיזבאללה) ומשום מה השמאל בארץ רוצה להעניק לה על כך פרס. אותו רעיון מסוכן ואובדני של "שטחים תמורת שלום" ממשיך לצבור תאוצה. בכדי להציל את העם והמולדת מהשמדה טוטאלית, עלינו להפיק לקחים מהעבר הלא רחוק:
חבל הסודטים היה חלק בלתי נפרד מצ'כוסלובקיה (חבל ארץ במערב המדינה, על גבול צ'כוסלובקיה-גרמניה) - חבל ארץ בעל חשיבות אסטראטגית (גבוה וכמעט בלתי חדיר בפני צבאות פולשים נוכח מבנהו הטופוגראפי) וכלכלית עליונה ועצומה לאין-שיעור (עושר רב ומפעלים גדולים וחשובים שכנו בו, כדוגמת קונצרן "סקודה", בנוסף למחצביו הרבים), אך המיעוט הגרמני האתני שחי בו היווה תירוץ עבור אדולף היטלר לדרוש את העברת חבל ארץ זה לריבונות גרמניה.
הימים הם ימי ערב מלחמת העולם השנייה ועל-פי מחקרים שנעשו לאחר המלחמה עולה כי בתקופה זו הצבא הגרמני היה עדיין חלש ונחות (איכותית וכמותית) לעומת הצבא הצ'כוסלובקי בפרט וצבאות בעלות הברית לעתיד בכלל.
היטלר, שהיה זקוק נואשות לחיזוק הכלכלה הגרמנית והצבא הגרמני, איים שאם חבל הסודטים לא יעבור לשליטת גרמניה - הוא יפתח במלחמה (שלבטח היה מפסיד בה). המעצמות האיזוריות של אז (בריטניה, צרפת) ייחסו חשיבות רבה לאיום זה.
מתוך חשש כבד למלחמה עולמית נוספת, התכנסה במינכן בספטמבר 1938 ועידת "שלום" בהשתתפות בריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה (צ'כוסלובקיה לא הוזמנה) שבסיומה הוחלט שעל צ'כוסלובקיה למסור את חבל הסודטים לידי גרמניה הנאצית ללא דיחוי על מנת למנוע מלחמה.
היטלר הבטיח לבריטניה שלאחר העברת החבל יגיעו לקיצן כל הדרישות הטריטוריאליות שלו ולא יאיים יותר על אף מדינה.
בריטניה התרצתה - ובשובו מהועידה במינכן לבריטניה נופף נוויל צ'מברליין בגאון בהסכם ה"שלום" שאך נחתם והכריז על תחילת עידן השלום באירופה.
עד תחילתה של מלחמת העולם השנייה הצליח היטלר (עכשיו כבר מעמדת כח) להשתלט על שאר חלקי צ'כוסלובקיה (במרץ 1939 השתלט על חבלי הארץ בוהמיה ומורביה ולאחר מכן הותיר את סלובקיה כמדינה עצמאית למחצה, שבראשה ממשלת בובות) ועד מהרה המדינה הצ'כוסלובקית חדלה למעשה מלהתקיים.
קווי דמיון רבים קיימים בין הסכם מינכן של אז לבין הסכם אי-התקפה ("הסכם שלום" בשפתם של אנשי השמאל התמימים) אפשרי בין ישראל לסוריה. גרמניה הנאצית היא כמובן מקבילתה של סוריה וכלל הערבים, והמעצמות שכפו על צ'כוסלובקיה את אותו הסכם של אז הן מעצמות המערב הכופות על מדינת ישראל את הסכמי הכניעה מול הערבים כיום.
הסכם ה"שלום" בין ישראל לסוריה הוא אינטרס סורי ככלל ועיקר.
יש לזכור שסוריה היא מדינת טרור, המבודדת מבחינה בינלאומית, מדינה ענייה ומתפוררת שכלכלתה קורסת.
אין שום צל של ספק שבעקבות הסכם "שלום" תקבל סוריה ערבויות מהאמריקנים שיזרימו לכלכלתה מיליארדים על גבי מיליארדים של דולרים.
האם בכך אנו צריכים לחלץ את סוריה מהבוץ הכלכלי והמדיני בו היא שקועה?! למה שזה ייעשה על חשבוננו??.
בנוסף למצבה הכלכלי הגרוע, צבאה של סוריה הינו חלש ומיושן.
הצבא הסורי אינו מהווה איום קיומי על מדינת ישראל שכן הצבא הישראלי חזק מהצבא הסורי פי כמה וכמה, זאת בנוסף ליתרון האסטראטגי שיש לצ.ה.ל כל עוד רמת הגולן בידינו.
יש להניח שתחת חסות אמריקנית יעבור הצבא הסורי תהליך של התמערבות ומודרניזציה, כדוגמת הצבא המצרי לאחר ההסכם שהושג ב-1979 (אשר בעקבות הסכם זה כבר היום חיל הים המצרי עולה על זה הישראלי בעוצמתו).
שני צבאות עוינים שהם גם מודרניים וגם חזקים בהרבה מבעבר מאיימים על ישראל מדרום ומצפון. האם זה אמור להקנות לנו הישראלים תחושה של "שלום ובטחון" או שמא תחושה של עגבנייה הלכודה בין שני מלקחי ברזל הסוגרים עליה בעוצמה?
הארה קצרה לגבי ההסכם עם מצרים: מדוע הייתה צריכה מצרים לחזק את צבאה ולהתחמש מחדש לאחר הסכם השלום עם ישראל? מי כבר עוד יכול "לאיים" על מצרים? צבא הרוגטקות של סודאן? אולי השבטים הבדואים של לוב? ...
בשנת 1979 כאמור נחתם הסכם קמפ-דייויד (הסכם אי-ההתקפה עם מצרים), בעקבותיו מסרנו את חצי האי סיני על יישוביו הרבים, על אוצרות הטבע ובארות הנפט המצויים בו ועל מרחביו העצומים (שטחו של חצי-האי הוא פי 1.5 משטחה של מדינת ישראל) לידי מצרים - דבר שגרע משמעותית מהמרחב האסטראטגי של ישראל וקרב את הצבא המצרי בצורה מאיימת עד לקו הגבול שבנגב (מאז הנסיגה מעזה באוגוסט 2005 חונים כוחות צבא מצריים על קו הגבול - מה שלמעשה מבטל את היותו של חצי-האי סיני מפורז מכוחות צבא, זאת בניגוד גמור למה שסוכם בקמפ-דייויד).
הסכם אפשרי עם סוריה, סביר להניח שיכפה על ישראל ירידה מרמת הגולן תוך כדי הבטחה לפירוזה.
למדנו על בשרנו שגם הסכמים לפירוז שטח מסוים מכוחות צבא אפשר להפר - דוגמא מצוינת לכך ניתן למצוא במאי 1967, פחות מחודש לפני מלחמת ששת הימים.
נאצר גירש את כוחות האו"ם שהוצבו בסיני לאחר נסיגת ישראל ממנה 9 שנים קודם לכן וקידם את השריון המצרי אל פאתי הגבול הבינלאומי עם ישראל - כל זאת תוך הפרה בוטה של הסכמי הפירוז!
דוגמא נוספת לכך ניתן לראות במצב כיום, בו הצבא המצרי חונה על ציר "פילדלפי" ולאורך חלקים שונים על גבול ישראל-מצרים.
את ה"נורמליזציה" והיחסים ה"חמים" שקיבלנו ממצרים בתמורה לנסיגה מסיני כבר הזכרתי?
עוד כמה נקודות למחשבה לפני שקופצים על ה"מציאה", ההסכם עם סוריה:
- למרות ההבדלים הקיימים ביניהן בהשקפות העולם - מבחינה צבאית סוריה ואיראן אחת הן: בריתות אסטראטגיות וצבאיות בין שתי המדינות, מימון ומתן חסות לארגוני טרור, תכנון והוצאה לפועל של פעולות חבלה - כל אלה הם מדיניות חוץ רשמית משותפת לסוריה ואירן. האם אנו צריכים לקיים קשרים עם גרורה אירנית, ועוד למסור לה את רמת-הגולן?!
- שושלת אסד השולטת בסוריה ביד רמה מזה 37 שנים, מוצאה מהעדה העלאווית - מיעוט שחלקו היחסי הוא 12% בלבד מכלל תושבי סוריה.
בשנים האחרונות, בעיקר עקב משטר הדיכוי והעריצות והמצב הכלכלי הקשה נשמעים איומים רבים מצד קבוצות שונות באוכלוסיה, בעיקר מצד האיסלאמיסטים (האחים המוסלמים ודומיהם), לבצע הפיכה בסוריה.
בכל רגע נתון קיימת סכנת הפיכה איסלאמית בסוריה. מידה והפיכה כזו מתבצעת (בהנחה שכבר נחתם הסכם בין ישראל למשטרו של אסד) , ועוד יותר גרוע - ההפיכה היא איסלאמית - ההסכם עם ישראל בטל ומבוטל מיידית והמצב בין שתי המדינות ישוב לקדמותו (כמו המצב כיום) עם הבדל אחד - רמת הגולן בידיים סוריות!
- מי ערב לכך שבעקבות הסכם עם סוריה גבולה הצפוני של מדינת ישראל יהיה בטוח? מי ערב לכך שחיזבאללה ודומיו יתפרקו מנשקם?
- "סוריה רבתי" הוא מונח שקיים עוד מימי שושלת פייצל אשר שלטה בדמשק בימי האימפריה העות'מאנית. זוהי למעשה שאיפתה של סוריה לספח לעצמה את "פלשתין" - היא סוריה הדרומית כהגדרתה.
שאיפה זו חיה ונושמת עד עצם היום הזה.
- בניגוד למצב הנוכחי ביו"ש, כלל תושבי הרמה (יהודים ודרוזים כאחד) בלי יוצא מן הכלל הם אזרחים ישראלים בעלי תעודת זהות כחולה, שווי זכויות במדינת ישראל. הרמה היא חלק בלתי-נפרד ממדינת ישראל על-פי חוק רמת-הגולן שהתקבל בכנסת בדצמבר 1981.
- אלואיס ברונר - פושע מלחמה נאצי, שירת כעוזרו של אדולף אייכמן, וסייע בניהול הגירושים של יהודי צרפת למחנות ריכוז והשמדה.
נחשב לאחד מפושעי המלחמה הנאצים הבכירים ביותר שלא נתפסו.
בשנות החמישים נמלט לסוריה והועסק כיועץ של הממשלה הסורית, בשם הבדוי "גיאורג פישר".
באותו עשור נשפט פעמיים בהיעדרו, הורשע ונידון למוות.
באוגוסט 1987 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי של האינטרפול.
במרץ 2001 נשפט שוב בהיעדרו בצרפת, הורשע בביצוע פשעים נגד האנושות ונידון למאסר עולם.
סוריה מעניקה מקלט מדיני לפושע מלחמה נאצי האחראי להרג של מאות אלפי יהודים. בנוסף לכך, התקשורת בסוריה רוויה תעמולה אנטישמית והסתה מהסוג הגרוע ביותר, סדרות שלא היו מביישות "יוצרים" ו"אמנים" כדוגמת יוזף גבלס ופריץ היפלר.
רק לאחרונה הציגה סוריה בערוץ הממלכתי שלה את הסדרה "הפרוטוקולים של זקני ציון" גרסת 2005.
- מי קבע שמוכרחים לפעול על-פי אותה נוסחה הזויה הנקראת "שטחים תמורת שלום"? במידה וממשלת ישראל תחליט בכל זאת למלא את מבוקשה של סוריה ולחתום עימה על הסכם, התמורה שישראל צריכה לתת היא שלום ותו לא. שלום תמורת שלום!
יש להיגמל מההרגל המגונה הזה ורב-השנים בו ישראל מתרפסת בפני אויבותיה ומוסרת להן שטחי מולדת בצורה עיוורת וללא הבחנה תמורת הסכמים שערכם כקליפת השום!
- האם פולין החזירה לגרמניה שטחים שהיו בעבר תחת ריבונות גרמנית, כדוגמת שטחים נרחבים מפרוסיה והעיר דאנציג (גדנסק)?
האם בריה"מ השיבה את השטחים שגזלה מפינלאנד?. האם טורקיה מילאה את דרישתה של סוריה ומסרה לה את חבל אלכסנדרטה (איסכנדרון)?. כמובן שאני יכול להמשיך ולתת עוד ועוד דוגמאות היסטוריות דומות לאלה מכאן ועד להודעה חדשה..
- רמת-הגולן הייתה סורית 21 שנה בלבד (1946-1967) לעומת כמעט 40 שנה שהיא ישראלית - פורחת ומשגשגת!.
= מזה 58 שנות קיומה של מדינת ישראל, אנו סובלים מטרור בלתי פוסק מצדה של סוריה. עד 1967 הפגיזו התותחנים הסוריים מעמדותיהם במרומי הרמה את קיבוצי ויישובי הגליל ללא הרף - בכך למעשה סוריה לא הותירה לצ.ה.ל שום ברירה אחרת מלבד לקיחת הרמה מידיה (דבר שהושג סופסוף ב-1967). זו הייתה הדרך היחידה להפסיק את אותן הפגזות רצחניות על אזרחים חפים מפשע.
כמובן שגם לאחר 1967 סוריה לא חדלה מעיסוקה בטרור נגד ישראל, בעיקר ע"י שיתוף פעולה עם איראן ומימון ומתן חסות לארגונים כדוגמת החמאס, הג'יהאד האיסלאמי וכמובן החיזבאללה.
האם עלינו לתת לסוריה פרס (רמת-הגולן) על כל שנות הטרור האלה, ובכך להוכיח לערבים שהטרור אכן משתלם?
אז בואו ונמסור עוד ועוד שטחים מה"אימפריה העצומה" הנקראת מדינת ישראל, נמסור עוד ועוד טריטוריות ונתפרק מכל נכסינו האסטראטגיים בכדי להשביע באופן זמני את תיאבונם של הערבים (שגם ככה יש בבעלותם 22 מדינות ושליטה על למעלה מ-99% משטחי המזרח התיכון) ולקדם את תוכנית השלבים שלהם לחיסול "קורי העכביש" הנקראים מדינת ישראל.
לסיום:
עם כל הצער שבדבר, אני כבר מזמן הגעתי למסקנה שאכן לנצח נאכל חרב (ואם לא לנצח - אז לפחות עד לביאת המשיח) מהסיבה הפשוטה שלעולם לא יכון שלום אמת עם הערבים - עבורם תמיד נהיה הכובשים של "פלשתין", תקועים כמו עצם בגרון, גטו קטן בלב המזרח התיכון.
