דמעות בצבצו בזווית עיני בזמן ששמעתי את דבריך הנסערים. סיפרת מה עבר עליך בכלא האיטלקי שם נטלת חלק בתגרות ידיים, כיבו עליך סיגריות, ואפילו זכית להתפלל בסידור שהנחת מתחת לראשך כשישנת (זה לא נוח). עם ישראל רחמנים בני רחמנים, ריחמתי עליך, הרי מעם ישראל אנחנו. אני מבין למה כעסת והתפרצת לפני הטיסה כלפי העיתונאים וטענת שהם בעצם האשמים, לך זו הפעם הראשונה שנאלצת לטוס במחלקת תיירים, אתה הרי התרגלת תמיד לקבל את השמפניה והקוויאר במחלקת עסקים היוקרתית ולנוח בכורסת עור הצבי.
בנוסף ציינת כי "סבלם של רוכשי הדירות מחברת 'חפציבה' קטן משלי" אז כבר לא יכולתי לעמוד מול כאבך הגדול. אני מכיר בכאבם של הרוכשים שאני בתוכם ואם כאבך גדול משלהם, באמת איני מבין איך הצלחת לשרוד עד היום, רחמנות... אולי לא שמעת אבל כמה מרוכשי חפציבה חטפו התקף לב בגללך. בשל כך לטובתך כדאי לך לפנות דחוף לבדיקת בריאות מקיפה.
אמרת בצדק או שלא, כי אפילו לאייכמן לא התייחסו כמו שהתייחסו אליך, השוואתך הייתה מיותרת ומתריסה אני חייב לציין, רק תזכור שאייכמן לא הבטיח דירות אפילו לא על הנייר וכל רוכש שנותר בגללך ללא קורת גג, מרגיש כמת מהלך בכל רגע ורגע.
ותמחל לי שאני שואל אותך על מי בעצם אתה עובד כאן? בעוד 3 שנים תשב בבית הסוהר בתנאים מועדפים כיאה לעבריין צווארון לבן, אתה תהיה חופשי לאחר ניכוי שליש ושנה שבה ישבת בכלא האיטלקי. קנס של 4 מיליון זה פחות מאלף ש"ח לכל משפחה שעשקת. וכל סיפורך על מסכנותך, לא מסתדרים לי עם איך שהחבאת רכוש אסטרונומי, לאחר מסע הבזבוזים באירופה על בתי מלון מפוארים, ארוחות מלכים על חשבון המסכנים האלה שנשארו ברחוב בלי בית.
אני בטוח שאתה מחכך ידיים בהנאה, כשאתה חושב על היום הלא כל כך רחוק של שחרורך מהכלא, יום בו תוכל לקנות לעצמך ארמון קטן באיים הקריביים מחברת בנייה מעט רצינית יותר מהחברה שלך. ארמון קטן עם גינה גדולה ואגם בו תבלה את שארית חייך עם מסיבות בריכה בבוקר ועם קוקטיילים בערב.
כשתשב שם, מר יונה היקר, עם המרגריטה הקרה שלך ביד ועם הסיגר הקובני בפה נסה שלא לחשוב על אלפי המשפחות בהן פגעת... חבל, זה רק יעכיר את האווירה... שמעתי שלא ברחת לאירופה, אלא שנסעת לשם כדי לגייס כספים על-מנת להציל את החברה שלך. האמת שאני מאמין לך, כמו שהאמנתי לאשתך כשאמרה שאין לה מושג איפה אתה כשבסוף תפסו אתכם יחד. האמנתי לך כמו שאני מאמין לך שסבלת נורא במלון בו ישנת, במסעדה בה נתפסת, ובנוף הפסטורלי של איטליה.
מספרים לנו כי כשכבות המצלמות אתה הופך לאדם נינוח, המשיל מעליו את דמות המסכן שכל חייו פעל למען המדינה ובנה הכי הרבה בניינים ונפל קורבן לכוחות גדולים ממנו. בנקודה זו נשאלת השאלה האם עסקת הטיעון עמך כללה מתן שירותי משרד ליחסי ציבור טוב, כך שגם אתה וגם משטרת ישראל תצאו כעושי מצוות מכל פרשת חפציבה...
