|
|
לא נשמעים לאזהרות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בימים האחרונים עוד לפני חג הפסח, העיתונות וכלי התקשורת מלאו באזהרות חמורות לכל עם ישראל לא להגיע לסיני. יתר על כן, המטה ללחימה בטרור הוציא אזהרות מפורשות וחד-משמעיות, כי הסיכון הוא גבוה ביותר ויש מידע על כוונה לפגוע במטרות ישראליות, קרי ביוצאים לנפוש בעיקר בטאבה, בנועיבה ובדהב. בעיקר למטרות חטיפות של ישראלים.
כל זאת לא הזיז למאות ואולי לאלפי ישראלים בהתאם "למסורת" לצאת בכל-זאת לסיני, וגם ההזהרה האחרונה מלפני יום או יומיים של המטה ללחימה בטרור בנוסח "צאו מיד מסיני" - וזאת על בסיס מידע מוצק על הימצאות חוליות של החיזבאללה בסיני - לא הועילה הרבה.
וכעת נשאלת השאלה - והיה ובכל זאת היו נחטפים מספר ישראלים ומועברים לרצועת עזה, ועבור שחרורם היו דורשים מאות מחבלים כולל את אלה עם דם על הידיים, אז מה מדינת ישראל צריכה לעשות? שוב לחץ משפחות החטופים על הממשלה? שוב תקשורת מגוייסת? שוב עצומות, אוהלי מחאה, הפגנות ועוד?
לדעתי, במקרה זה, על הממשלה לא לנהל כל משא-ומתן לשחרורם, ירצו ישחררו, לא ירצו לא ישחררו. זאת המדיניות שצריכה להיות, למען יראו וייראו. ובחגים הבאים סביר שיילמד הלקח.
