בעירי, כפר סבא - ואני מאמין כי זהו המנהג גם בערים אחרות - קיבל קבלן בשנת 2008 אישור בנייה, לפי התב"ע, של 66 יחידות דיור בפרויקט, ושנה לאחר מכן - אומנם בישיבה מסוימת של ועדת בניין עיר, אשר בה במקרה לא נכחו מרבית אנשי ה"סגל" וגם לא נכחו בה שני חברי האופוזיציה - אושרה ליזם, כמעין מעשה שיגרה, התוספת ה"מקובלת" של 20 אחוז. ובעצם, בתוך כהרף עין, פשוט אושרה ליזם בניית עוד 12 יחידות דיור, מעל התב"ע, כאשר, להערכתי, מכיוון שמחיר הקרקע כבר שולם, בעצם אושרה ליזם בהבל פה וכהרף עין תוספת רווח נקי של לפחות עוד שנים-עשר מיליון שקלים.
ואני תוהה: מה בעצם השתנה בעיר בין שנת 2008 - בה אושרו 66 יחידות דיור, לשנת 2009 - בה אושרו 78? האם מאז 2008 צמחו הרי געש חדשים בכפר סבא? האם בין האישור ל-66 יחידות דיור ובין ההחלטה "להקל" ולשנות ל-78 יחידות דיור הופיע בעיר יש מאין איזה שינוי לא צפוי בטופוגרפיה? שמא צץ בעיר במפתיע איזה שינוי דרמטי בתנאי האקלים? אולי השתנה הרכב הקרקע? למה בעצם בשנת 2008 לא ניתן היה לאשר שם 78 יחידות דיור, ובשנת 2009 כן?
אם ידוע וברור כי ניתן לאשר בנייה של עשרים אחוז מעל התב"ע, מדוע לא לבקש מלכתחילה את המספר הסופי (וכי לשכנים הרואים עצמם נפגעים זה ישנה אם ייבנו מול חלונם 66 או 78 יחישות דיור?) מדוע בעצם לא לבקש מלכתחילה את המספר הסופי, ולקבל, וזה הכל?
לי נראה שלכאורה המחוקק פשוט דאג לתת לאנשי שלומו, ראשי הערים, שי. פשוט שי. בכל פרויקט בנייה יוקצו עשרים אחוזים - "עשרים אחוזים" - אשר, כאמור, הם לא פעם שווי-ערך למיליוני ולעשרות מיליוני שקלים, אשר יינתנו לקבלן, או שלא יינתנו לקבלן, ללא שום קריטריון מחייב שהוא, על-ידי ראש העיר. קבלן אשר "יחייך" אל ראש העיר יקבל "הקלה". קבלן אשר לא "יחייך" אל ראש העיר לא יקבל "הקלה". זה הכל. ובהסכמת המחוקק. האם יש למישהו איזשהו הסבר רציונאלי אחר?