זכות הציבור לדעת

תלי מילים על גבי מילים נכתב ופורסמו בתקשורת על הכרעת הדין במשפטו של משה קצב, הנשיא לשעבר, ומן הסתם עוד ייכתבו. אין ספק, שבהרשעה זו אמות הסיפים רועדות, אך מן הראוי להפיק מכל הפרשה שני לקחים חשובים לצד לקחים נוספים חשובים לא פחות:

• הלקח הראשון - היה בהחלט מקום לערוך את הדיון בדלתיים סגורות מהנימוקים שנאמרו, אך מן הראוי שלפחות הפרוטוקולים של המשפט קצב ייחשפו בפני הציבור, למען ידע מה בדיוק היה במשפט, ולא יהיה ניזון מפרשנויות של כתבים ועיתונאים; וידעו כל בעלי השררה שהם עברייני מין סדרתיים - לבל יעזו.

• הלקח השני - לשנות את חוק בחירת הנשיא בכנסת, מבחירה חשאית לבחירה גלויה, למען יראו, למשל, אלה שהרימו יד לבחירתו של משה קצב לדוגמה, למרות שעלילותיו היו ידועות משכבר הימים ויסתכלו לנו, העם, בעיניים וביושר ציבורי ללא מורא על בחירתם.