ביום שבת (ד' בסיון) מלאו 46 שנים לפטירתו של ד"ר אב"א אחימאיר. סופר, עיתונאי, ומקים "ברית הבריונים", אגודת-הסתר שהייתה חלוצת המאבק בשלטון המנדט הבריטי. ביום ראשון (8.6) לפני הצהריים יעלו בני משפחתו וידידיו לקברו בבית העלמין נחלת-יצחק בתל אביב.
אב"א אחימאיר הואשם לשווא במעורבות ברצח חיים ארלוזורוב ז'ל. זאב ז'בוטינסקי כינה את אחימאיר:"מורנו ורבנו".
אב"א הוא שם העט של אברהם בן אייזיק, שאול הייסנוביץ'. הוא נולד בז' בחשון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 בכפר דולהי, ליד בוברויסק שבבלארוס. הוא התחנך אצל מורים פרטיים (בהם המשורר דוד שמעוני) וב"חדר מתוקן" בבוברויסק ובגימנסיה רוסית ובשנים 1912־1914 בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב. לאחר מלחמת העולם הראשונה למד היסטוריה באוניברסיטאות קייב (אוקראינה), לייג' (בלגיה) ווינה בה קיבל תואר דוקטור ב-1924. באותה שנה עלה ארצה. אב"א אחימאיר עסק בהוראה ברוסיה ובליטא וכן עד 1927 בארץ-ישראל. משנה זו עסק בכתיבה עיתונאית ופעילות פוליטית. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית ב'צעירי ציון' ובארץ ב'הפועל הצעיר'. בעקבות מאורעות תרפ"ט הצטרף לתנועה הרביזיוניסטית.
זמן קצר לאחר שיחרורו מהכלא, נישא אב"א אחימאיר לסוניה לבית אסטרכן (1908־2006). ב-1938 נאלץ להסתתר מפני השלטונות המנדטוריים וברח ללבנון ומשם לאירופה. באותה עת נולד בנו, יעקב. המשפחה התאחדה לאחר חודש ימים באירופה ושהו אצל משפחת רעייתו בדנציג. ערב מלחמת העולם השנייה חזרו לארץ-ישראל והתגוררו בירושלים. אב"א אחימאיר התרכז בכתיבה עיתונאית פובליציסטית (בעיקר ב'דואר היום' ו'המשקיף'). לאחר קום המדינה עברה המשפחה לגבעתיים וב-1952 לשיכון ותיקים ברמת-גן. אב"א אחימאיר היה חבר מערכת העיתון 'חרות' של תנועת ה'חרות'. בנוסף למאמריו ורשימותיו בעיתונות, כתב אחימאיר ערכים עבור האנציקלופדיה העברית וכן חוברות בענייני התנועה הרביזיוניסטית וספרים המפורטים להלן.
הוא הלך לעולמו בהיותו בן 63. לאחר מותו הוקם ועד להוצאת כתביו, ובשנים 1966 עד 2003 הופיעו ששה כרכים מכתביו.
