שוחזרו ציורי הקיר של "החורבה"

קושי משמעותי בשימור ובחידוש פנים בית הכנסת "החורבה", שהיה מרכז החיים בירושלים העתיקה עד לחורבנו הקודם בשנת 1948, הציבו שנות קיומו הרבות של הבניין, שבמהלכן הוחלפו הפרוכות, ציורי הקיר, המנורות, הבמה ועוד. בפני המשחזרים עמד הצורך לבחור לפי איזו תקופה ייערך השחזור.

ציורי הקיר אשר פיארו את קירות בית הכנסת במהלך קיומו משנת 1864 ועד 1948 שונו מעת לעת, ונדרשה החלטה אמיצה לבחור בציורים ההיסטוריים שיהיו בבניין הנבנה. לבסוף, לאחר דיון מרתק, הכריע צוות הניהול בראשותו של מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי מר נסים ארזי, שלפי רוח ציורי העבר יתנוסס על כל אחד מקירות בית הכנסת ציור של ארבע הערים הקדושות בארץ-ישראל: ירושלים (מגדל דוד), בית-לחם (קבר רחל), טבריה (נוף הכנרת והישוב הישן) וחברון (מערת המכפלה).

שחזור ציורי הקיר כלל חיפוש שמות בעלי מלאכה שפיארו את בית הכנסת בכל תקופה בנפרד, ניתוח מעמיק של שיטות וטכנולוגיות ציור בכל תקופה, בדיקת תמונות היסטוריות לצורך השוואת צבעים בין תצלומי שחור-לבן לבין תצלומי צבע, ניתוח קומפוזיציות ציורים והשוואה יסודית בין התקופות וניתוח נושאים בהקשר לציורי קיר בבתי כנסת בכלל וב"חורבה" בפרט.

חוקרת רשות העתיקות, אדריכלית השימור פאינה מילשטיין, זיהתה שלושה שלבים עיקריים בהתפתחות ציורי אולם התפילה, כשבתוך כל אחד מהם התבצעו עבודות תיקון של אלמנטים שונים: הראשון - משנת תרכ"ד (1864) ועד שנות ה-20 של המאה ה-20, השני - משנות ה-20 עד תחילת שנות ה-40 של המאה ה-20, והאחרון משנת 1940-1941 עד חורבנו של בית הכנסת בתש"ח (1948).

בשלב הראשון היו ממוקדים ציורי הקיר במפלסים העליונים של אולם התפילה ולא כיסוי לחלוטין את כל קירות בית הכנסת. בתקופות הבאות הוספו ציורים שכיסו באינטנסיביות את הקירות, עיטרו את הפנדטיבות והכרכובים, את קירות התוף ואת הכיפה.

את הציורים הנוכחיים תכנן אדריכל "החורבה" נחום מלצר תוך התבססות על חומר המחקר, וביצעה האומנית יעל קילמניק. מלצר בחר להיצמד לעיצוב הראשוני שאיפשר מבחינה וויזואלית הדגשה של ארון הקודש והבימה על-רקע הקירות החלקים והבהירים לעומת צבע העץ, ובמקביל מתן דגש שני למבט העולה מעלה - לפנדטיבות ולכיפה.

עבור קילמניק שעבדה והוכשרה אצל קבוצת אמני ציורי הקיר הצרפתית סיטה דה-לה קראסיון, וביצעה את כל ציורי הקיר הגדולים בירושלים בשנים האחרונות, הייתה עבודה זו יוצאת דופן: "לראשונה הפכתי לחלק בשרשרת היסטורית של מקום" - אומרת קילמניק - "ברגיל אנחנו מציירים היסטוריה, הפעם אני חלק מההיסטוריה".

קילמניק השתמשה בצבעי אקריליק המותאמים לקירות חיצוניים, כשהיא מבצעת חלק מהציורים ישירות על הקיר, וחלקם על בדים בסטודיו, שהובאו אחר-כך לתלייה במיקומם הסופי בבית הכנסת. סך-הכל צוירו כ-30 מ"ר של ציורי קיר, ועוד כ-80 מטר רץ של עיטורים. הגדול מבין כל הציורים עוסק בפסוק מתהילים קל"ז: על נהרות בבלל שם ישבנו גם בכינו... וגם תלינו כינורותינו".

בית הכנסת החורבה ייחנך ערב ראש חודש ניסן, תש"ע (מועד סיום בניית המשכן), 15.3.10, בנוכחות שרים, חברי כנסת, רבנים ומכובדים נוספים.

בית הכנסת שוחזר במהלך ארבע השנים האחרונות על-ידי החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בהתאם להחלטת ממשלת ישראל, ויופעל במשותף על-ידה ועל-ידי הקרן למורשת הכותל. בית הכנסת יפעל במתכונת שתאפשר תפילות סדירות לצד ביקורים וסיורים.

במהלך שבוע הפתיחה תקיים החברה לשיקום ולפיתוח הרובע ללא תשלום סיורי יום ותקרין מיצג אורקולי בשעות הערב.

מידע נוסף אודות בית הכנסת באתר החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי: www.rova-yehudi.org.il. תיאום סיורים באמצעות מחלקת הזמנות של החברה: טלפון: 02-6265902.