פרופ' אליאב שוחטמן יקבל פרס א.מ.ת.

היום, יום ראשון, כ"ג חשוון, 20 בנובמבר, יתקיים טקס פרס א.מ.ת בתיאטרון ירושלים.

בין הזוכים, פרופסור אליאב שוחטמן, מרצה בכיר במכללת "שערי משפט" אשר יקבל פרס א.מ.ת. בתחום המשפט העברי. פרופ' שוחטמן זכה בפרס, שהוא הפרס היוקרתי ביותר בישראל בתחום מדעי הרוח והמשפט, עם פרופ' ברכיהו ליפשיץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.

פרופ' שוחטמן, זכה בפרס על מפעלו המדעי רב השנים, במחקר המשפט העברי והוראתו.

מזה כיובל שנים, ניצב פרופ' שוחטמן בחזית המחקר, והוציא מתחת ידו עשרות רבות של ספרים, מאמרים ומחקרים בתחומי המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט. רק לאחרונה יצאה לאור מהדורה חדשה בת שלושה כרכים (כ-1700 עמ') של יצירתו המונומנטלית, "סדר הדין בבית הדין הרבני", שהייתה זה כבר לספר היסוד של בתי הדין הרבניים.

פרופ' שוחטמן זכה להכרה מדעית בינלאומית, וגם גדולי חכמי ההלכה בימינו מעריכים את מפעלו. כך, למשל, כתב עליו הרב עובדיה יוסף, דברים שלא כתב מעולם, על-אף חוקר הלכה אחר, לא בתחום המשפט העברי ולא בתחומים אחרים: "זך וישר פעלו, משכיל נבון וחכם, יקר רוח ואיש תבונה, גנת ורדים, חכו ממתקים, וכולו מחמדים, יראת ה' היא אוצרו, ועליו יציץ נזרו... להוציא מתחת ידו דבר מתוקן, דבר דבור על אופניו" - פתח דבר לשו"ת ר' מאיר גאויזון, ירושלים תשמ"ה). הדברים מדברים בעדם, וכל המוסיף עליהם אך יגרע.

זה כמעט יובל שנים שפרופ' שוחטמן עוסק במחקר המשפט העברי. ועל-אף שמקומו בשורה הראשונה של חוקרי המשפט העברי הובטח כבר לפני שנים רבות, הוא ממשיך, במלוא המרץ והתנופה, בפרסום מחקרים חדשים המהווים דוגמה ומופת למחקר מעמיק, זהיר ואחראי. עיון במאמריו של פרופ' שוחטמן, חושף לא רק את היקף היריעה המחקרית אלא גם את גיוונה: משפט פלילי ומשפט אזרחי, משפט פרטי וציבורי, כללי פסיקה וביאור סוגיות מוקשות, ספרות השו"ת ובירורים ביבליוגראפיים, דיני ראיות וסדרי דין, משפט חוקתי ודיני קניין, הלכה ומנהג. בכל אחד ממאמרים אלה, ובכולם יחדיו, ניכרים רוחב דעתו, יכולתו האנליטית וכתיבה בסגנון בהיר.

חיבורו הראשון של פרופ' שוחטמן, "מעשה הבא בעבירה", המבוסס על עבודת הדוקטור שכתב בהדרכת פרופ' מנחם אלון, הוא מחקר מופתי, העוסק בתוצאות אי החוקיות במשפט העברי. בנוסף, ההדיר את תשובותיו של מהר"ם גאוויזון, מחכמי מצרים במאה הט"ז, והוסיף לו מבוא רחב יריעה שמשמש עד היום דוגמה ומופת לההדרת כתבי יד של ראשונים.

גולת הכותרת של מחקריו היא מפעלו המונומנטאלי על סדר הדין בבית הדין הרבני.

לצד מחקריו המקוריים, עסק פרופ' שוחטמן גם בעריכת שנתון המשפט העברי ומזה שנים רבות הוא נמנה עם חברי המערכת שלו. לצד זאת ערך את מפתח השו"ת של חכמי אשכנז, צרפת ואיטליה ואת מפתח הטור והבית יוסף.

לצד פרסום מחקריו, היה פרופ' שוחטמן חבר במכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית, ופעמים שימש כחוקר אורח במרכז ללימודים מתקדמים בתחום מדעי היהדות של אוניברסיטת הרווארד.

במשך קרוב ליובל שנות הוראה בשדה המשפט העברי, העמיד פרופ' שוחטמן תלמידים הרבה, מאות ואלפים, הן בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שבה לימד כ-35 שנה, והן בשאר המוסדות האקדמיים שבהן הורה את משנתו: במחלקה לתלמוד ובפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, במכללה האקדמית רמת גן, ובמכללת "שערי משפט" שבה הוא מלמד עד היום, ובין השנים 2005-2003 אף כיהן כדקאן שלה.

לצד מחקריו, האהיב פרופ' שוחטמן את לימוד המשפט העברי ומחקרו על רבים וטובים, ותרם תרומה משמעותית ביותר לקידומם. בהקשר זה ראוי לציין שני מפעלים מיוחדים שלהם תרם פרופ' שוחטמן תרומה מכרעת. האחד הוא ארגון "נוער שוחר משפט עברי", שבין כתליו לומדים מאות תלמידי תיכון, רובם מרקע שאינו דתי, את מקורות המשפט העברי, כשרבים מהם בוחרים לכתוב עבודת גמר (השווה ל-5 יחידות לימוד לבגרות) באחד מנושאי המשפט העברי. פרופ' שוחטמן היה מראשי העושים והמעשים להקמת ארגון מבורך זה, חיבר וערך חלק מחומרי הלימוד המשמשים את תלמידיו, ועד היום הוא נמנה עם חברי הנשיאות שלו. במסגרת זו, פתח פרופ' שוחטמן שערים למשפט העברי לאלפי תלמידים צעירים, שלרבים מהם היה זה המפגש הממשי הבלתי אמצעי הראשון, ולעתים גם היחיד, עם מקורות המשפט העברי.

בד בבד, היה פרופ' שוחטמן ממניחי היסוד למכון להכשרת טוענות רבניות. מכון זה חולל מהפכה של ממש בעולם בתי הדין הרבניים. עד לאותה עת, כל הטוענים הרבניים היו גברים בלבד, והכשרת הנשים, שנעשתה בצורה יסודית ומעמיקה, חוללה תמורה ממשית בעולם המשפט הישראלי בכל הנוגע לשוויון המגדרי בייצוג בעלי הדין בבית הדין הרבני. כמעשהו בשאר העניינים, גם כאן פעל פרופ' שוחטמן בנחישות ובהתמדה, אך נמנע מלהתריס ולפעול מתוך מחלוקת עם הממסד הרבני, וביכר על פניהם את דרך ההידברות ודרכי הנועם, תכונות המאפיינות את אישיותו ונועם הליכותיו.