אומנם עברו להן שנים יפות,
אך בודדות בלעדייך - אהובי.
ולמרות שחדלתי מבכי,
הינך נצר בליבי לעד.
ואת תפילותיי לא פסקתי לקרוא באוזניו:
שתשקני בנשיקותייך הענוגות
מרחני בשמנייך ולטפני בידייך החזקות,
בעדינותך המשכרת- אהובי, ורק אותי.
ואמתין אם תאמר לך עד קץ הימים,
אותיר עבורך מקום בליבי בפינה חמה,
שכשתרצה תבעיר שוב את אותה הלהבה.
ואהיה שוב כאהובתך, תשוקתך.
וארפד בנוצות כל אבן חדה,
שרק תאיז להוות מכשול בדרכך.
ואחטה בנשיקותיי כל פצע שיכאיב לליבך,
כי טמונה בי אהבה ללא מכסה...
אך אם תאמר לי ללכת,
אלך ואעשה בדיוק את ההיפך.
