התפוז

בת עשר הייתי בפולין, ילדה יהודיה בכיתה שרובה ילדים פולנים בליגניצה. בחורף 1957 הגיעו תפוזים מארץ ישראל ( תפוזי jaffa), ואבא קנה תפוז אחד ארוז בנייר צלופן. זה לא היה בדיוק בט"ו בשבט, אבל במועד קרוב לחג. החוויה של המפגש עם התפוז הארצישראלי נותרה בלתי נשכחת, וגם העלייה ארצה אחר כך ב"עליית גומולקה". על כך כתבתי את השיר שלי: "התפוז".

התפוז

פּוֹלִין. רֵיחַ שֶׁל אֶרֶץ יִשׂרָאֵל בָּאֲוִיר.
פּוֹלִין. הַהוֹרִים כְּבָר הֵכִינוּ מִזְוָדוֹת.
חִפַּשְׂנוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה
וְגַם מַעַטְפוֹת דֹּאַר אֲוִיר וְרֻדּוֹת.

וְיוֹם אֶחָד אַבָּא הֵבִיא לְבֵיתֵנוּ
תַּפּוּז מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. תַּפוּז מֵאִיר.
תַּפּוּז אֶחָד.
רֵיחַ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה בָּאֲוִיר.

לָרִאשׁוֹנָה נִפְגַּשְׁנוּ כִּילָדִים יְהוּדִים
עִם הַמּוּשָׂג אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.
לָרִאשׁוֹנָה נִפְגַּשְׁנוּ עִם פְּרִי הַתַּפּוּז.
תַּפּוּז אֶחָד עַל הַשֻּׁלְחָן, מִתְחַלְּקִים בּוֹ שִׁשָּׁה.

כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת קִבֵּל פֶּלַח רַךְ.
אִמָּא, אַבָּא וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מוּל תַּפּוּּז רָטֹב.
הָרֵיחַ - בֹּשֶׂם הַתַּפּוּז בְּכָל הַמִּטְבָּח.
וְהַטַּעַם - מוּזָר לַחֵךְ, לֹא מֻכָּר, כָּל כָּךְ טוֹב.

רַק תַּפּוּז אֶחָד. עוֹלָם שָׁלֵם שֶׁל רֵיחוֹת.
עוֹלָם שֶׁל גַּעְגּוּעִים לְמַשֶּהוּ מָתוֹק.
אָכַלְנוּ לְאַט לְאַט עִם רָצוֹן לְעוֹד.
הִתְרַגַּשְׁנוּ, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה בָּאֹפֶק הָרָחוֹק.

עִם טַעַם הַתַּפּוּז בְּפִינוּ
עִם הַטַּעַם הֲכִי מָתוֹק בָּעוֹלָם
הִפְלַגְנוּ בֹּקֶר אֶחָד בָאֳנִיָּה "אַרְצָה"
לִקְרַאת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לִקְרַאת הַנֶּעֱלָם.