מכתוב

בְּאוּלָם שֶׁל בֵּית-דִּין

מוקדש באהבה והוקרה ל"אודיי השואה"

המפתח - השבדי

בת עשר הייתי בפולין, ילדה יהודיה בכיתה שרובה ילדים פולנים בליגניצה. בחורף 1957 הגיעו תפוזים מארץ ישראל ( תפוזי jaffa), ואבא קנה תפוז אחד ארוז בנייר צלופן. זה לא היה בדיוק בט"ו בשבט, אבל במועד קרוב לחג. החוויה של המפגש עם התפוז הארצישראלי נותרה בלתי נשכחת, וגם העלייה ארצה אחר כך ב"עליית גומולקה". על כך כתבתי את השיר שלי: "התפוז".

אַרְצִי לא תּוֹצִיא יָמֶיהָ