משה רבנו התקשה בדיבור והטיל על אחיו אהרון להיות דוברו, אבל הראיה שלו הייתה טובה, כפי שנקבע בשיר הבא:
"וַיְּדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל-פָּנִים" (שמות לג,11)
אוּלַי כָּךְ אָמַר הָרוֹפֵא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּמִרְפְּאַת הָעֵינַיִם
שֶׁבְּבֵית-הַחוֹלִים-שָׂדֶה, אֲשֶׁר הוּקָם בְּסָמוּךְ לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ:
"לְאַחַר שֶׁרָאִיתָ אֶת אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים בְּפִסְגַת הַר-סִינַי
- מָה הַפֶּלֶא שֶׁאַתָּה מִתְלוֹנֵן מֵאָז עַל כְּאֵבִים בָעֵינַיִם.
בְּכָל-אֹפֶן, לְאַחַר בִּדִיקָה קַפְּדָנִית וּּמַעֲמִיקָה
אָנוּ מָצָאנוּ, כִּי בִּשְׁתֵּי הַעֵינַיִם שֶׁלְּךָ
הַקַּרְנִית שְׁקוּפָה, הָאִישׁוֹן עָגֹל
וּמֵגִיב, יֵשׁ גֵּרוּי קַל בַּלַּחְמִית,
הָעֲדָשָׁה הַזְּגוּגִית צְלוּלָה,
אֲבָל קַיֶּמֶת בָּהּ קְצָת בְּלָיָה
לֹא-חֲמוּרָה שֶׁל עֲכִירוּת מְעַטָּה.
פְּרָט לְהַפְרָעוֹת קַלּוֹת אֵלּוּ - עֵינֶיךָ דַּי טוֹבוֹת
וְתוּכַל לִרְאוֹת הֵיטֵב אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
בַּזְּמַן שֶׁתַּגִּיעַ וְתַעֲלֶה לִמְרֹומֵי הַר נְבוֹ
לְהַשְׁקִיף עָלֶיהָ, אֲבָל אֵלֶיהָ לֹא לָבוֹא".