החושך בלע את ההר

בִּרְחוֹב נוֹרְדְאוֹ עֶשְׁרִים וְתֵשַׁע

בַּמּוֹשָׁבָה פֶּתַח תִּקְוָה

אִמִּי מְכַבָּה עֲשָׁשִׁית נֵפְט

שֶׁרָחֲצָה אֶת פָּנֶיהָ בִּדְמָעוֹת,

הַחֹשֶׁךְ שֶׁבָּלַע אֶת הָהָר

בָּלַע אֶת אָבִי כַּמָּה שָׁנִים

עָדוּי בְּמַדֵּי צָבָא בְּרִיטִי

בְּמִלְחָמָה רְחוֹקָה מֵהַבַּיִת

וְאָסַף בְּקִפּוּלָיו דִּמְעַת גַּעְגּוּעִים

שֶׁאָבְדָה בֵּין הָרִים רְחוֹקִים

אוֹתָה מָצָאתִי מִמֶּרְחָק שֶׁל שָׁנִים

חֲתוּמָה בִּגְלוּיַת דּוֹאַר פְּרֻמַּת אוֹתִיּוֹת וְצֶבַע

פּוֹתַחַת פְּצָעִים מִמְּחִילוֹת רוֹתְחוֹת בְּעוֹפֶרֶת.

איתן קלינסקי