על טעם וריח

אַחֲרֵי שֶׁאַבָּא גָּמַר לַעֲשׂוֹת בִּי אָהֲבָה
אִמָּא לָקְחָה אוֹתִי
לֶאֱכֹל גְּלִידַת וָנִיל
וְאָמְרָה שֶׁזֶּה בִּשְׁבִיל
שֶׁיִּהְיֶה לִי זִכְרוֹן יַלְדוּת
עִם טַעַם מָתוֹק
הִיא לֹא הֵבִינָה שֶׁזֶּה הָרֵיחַ
שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְחֹק