לָאָדָם הַיָּקָר וְהַנָּאוֹר,
אֲשֶׁר שָׁאַף לְהוֹלִיכֵנוּ לְעֵבֶר הָאוֹר.
קָצֶה מוּאָר בֶּעָתִיד יָמֵינוּ,
אוֹתוֹ חָזָה מַנְהִיגֵנוּ.
הָעֹז, הַתְּעוּזָה וּמֵעַל הַכֹּל הַתִּקְוָה,
הֵפִיחָה בּוֹ אֶת הָאֱמוּנָה.
לָלֶכֶת עִמָּהּ עַד הֲלוֹם,
לְצִדּוֹ תָּלוּי וְנִצַּב לוֹ הַשָּׁלוֹם.
אֶת דַּרְכּוֹ עָשָׂה בְּצַעַד רָם,
אוֹתוֹ קַטַּע אִישׁ מִבְּנֵי עַמְרָם.
יוֹם מַר וְנִמְהָר עֲבוּרֵנוּ,
בּוֹ נִצֵּחַ הַחוֹשֵׂךְ אֶת מֵאוֹרֵנוּ.
וּפְרָט לַתִּקְוָה וּלְשָׁלוֹם,
עִמּוֹ נִסָּה לְהַגִּיעַ עַד הֲלוֹם.
לֹא נוֹתְרָה לָנוּ מִשְּׁאֵלָה,
אֶלָּא לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה.
