כל פעם נופלת.
יש איזה שהוא ספר
איזו שהיא כתבה בעיתון
מישהי או מישהו נפטרים
וחשכת המוות מתחילה להעלות אובך
לסתום כל פתחי יציאה
קשה לנשום
כשכל כך הרבה אנשים מסביבך
נכנעים למוות
והוא צוחק
את רוצה לקרוא תגר עלי
הוא אומר
ואני דווקא
יוצאת ממצב המודעות הקודם שלי
כי כשאמא מתה גם אני מתי אתה
והיה קשה לי לחיות מחדש
רק ילדי הקטנים שדרשו את שלהם
בשם ארץ החיים
הוציאו אותי די בכוח
שלפו אותי מעולם העצב והדיכאון
עולם המוות והאשליה
אל עולם של חיים ושמחה
ושני העולמות האלה חיים בתוכי עכשיו
בכוח עצום
כל אחד מנסה למשוך אותי לכוון שלו
ואני שחוויתי כל כך הרבה מוות בחיי
עדיין נלחמת להאמין, לדעת
שיש אפשרות אחרת
שיש עולם אחר
שבו אין מחלות, אין מוות, אין כיליון,
רק שמחה עצומה
שאפשר להתחבר אליה
אם נלחמים מספיק חזק
אם רוצים מספיק חזק
אם נאחזים מספיק חזק
בעץ החיים.
אמן.
