לִבִּי לִבִּי לְבַת-עַמִּי
בַּת בֵּית-לֶחֶם, נָעֳמִי
לְבֵיתָהּ שָׁבָה, מוּכָּה עַד פַּת-לֶחֶם, עַד חֶרְפָּה
לְלֹא בָּנִים וּבַעַל, שִׁלְחָה אֶת עָרְפָּה
שַׁכּוּלָּה וְאַלְמָנָה
מַכּוֹתֶיהָ מִי מָנָה
רוּת, הַמּוֹאֲבִיָּה אֲשֶׁר דָּבְקָה בָּהּ מֵאָז
הָיְתָה לְאִשָּׁה לוֹ, לְבוֹעַז
הַזָּרָה, רוּת, יָלְדָה שׁוֹשֶׁלֶת מַלְכוּת
מִגוֹאֵל, אַךְ לֹא מִזֶּרַע נָעֳמִי, יְדוּעַת סֵבֶל וּבְכוּת
נוֹתַרְת, נָעֳמִי, מוּכַּת עֲרִירוּת
(אֲפִילּוּ הַמְּגִילָּה קְרוּיָה עַל שֵׁם רוּת)
קִבָּלְת עֲלַּיִּךְ מַטֲלָּה לֹא קַלָּה:
שֶׁלֹּא לְקַנֵּא בָּהּ, בַּכַּלָּה...
כְּשָׁאוּל, אֵיכָה
שִׁמַּשְׁת מָבוֹא לִמְלוּכָה
לְלִבִּי נָעַמְּת נָעֳמִי
בְּגוֹרָלֵךְ נִשְׁקָף גּוֹרָל עַמִּי:
לַעֳמּוֹד בְּאָסוֹן
אַחֵר מִמֶּנּוּ יִזוֹן
מִנִּתּוּץ פְּסָלִים בְּאַחַת
מִאֱמוּנָהּ בְּאֵל אֶחָד
מִהֱיוֹת לָעַד עַם סְגֻלָּה
זְכוּת אֲשֶׁר שֻׁלְּבָה בָּהּ קְלָלָה
אַיֵּה הַצֶּדֶּק?
נֶחְבָּא בַּסֶּדֶּק
