מִי יִתֵּן וְתִּהְיֶה מִלָּתִי
פּוֹרַחַת מִלְמַעְלָה לְמַטָה
וְתֵחָקֵק בְּאַרְבָּע רוּחוֹת הָעוֹלָם
וְתַעֲלֶה וְתֵרֵד.
וּכְשֶׁתַּעֲלֶה,
תִּתְמַלֵּא מֵהָרֵי אֲפַרְסְמוֹן הַטָּהוֹר,
וְתִתְמַלֵּא בְּטַל הָהוּא שֶׁלְמַעְלָה,
וְתִסְתּוֹבֵב סְבִיבֵנוּ
וְתַחֲזִיר לָנוּ אֶת נִשְמָתֵנוּ.
וּתְהֵא מְלֵאָה בְּכָל אֵלוּ הַטְּעָמִים
סוֹדוֹת וּסְתָרִים
כָּאוֹצַר הַזֶּה הַמָּלֵא מִכָּל.
ואז אראה אֶת הַקּוֹלוֹת
גְּלוּפִים מִתּוֹךְ הַעֲרָפֶל
אֶזְכֹּר אֶת הַחֹשֶׁךְ וְהעָנָן
וְאֶת הָאֵשׁ בֵּין הַבְּתָרִים הָאֵלֶּה
בִּתְרֵי לִבִּי
בִּתְרֵי גּוּפִי
בִּתְרֵי רוּחִי
בִּתְרֵי אַרְצִי
אֲלַקֵּט אוֹתָם
שֶׁזְּרוּקִים הֵם לְפָנַי
עַל מִזְבַּח לִבִּי
נִשְׂרָפִים בּוֹעֲרִים מְאֻכָּלִים
בְּאֵשׁ הַבְּרִית הַקַּדְמוֹנָה
בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
