חמור בעור ארי

צָדוּ צַיָּידִים אֲרִי בְּפַח וּמוֹקֵשׁ
פָּשְׁטוּ אֶת עוֹרוֹ מֵרֹאשׁ עַד אָחוֹר
תָּלוּ עוֹרוֹ עַל שִׂיחַ עַד שֶׁיִּתְיַיבֵּשׁ
וְהִנֵּה עָבַר שָׁם וּמְצָאוֹ חֲמוֹר

עָטַּה הַחֲמוֹר אֶת אַדֶּרֶת הַשָּׁחָל
וְהִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ לִלְגּוֹם מִן הַנַּחַל
צָפוּ בּוֹ זְאֵב, גִּירִית, דּוֹב וְנָמֵר
הִנֵּה מֶלֶךְ הַחַיּוֹת צוֹעֵד, לֹא אַחֵר

סָטוּ מִדַּרְכּוֹ בְּרוֹב כָּבוֹד וּבֶהָלָה
מִיָּד פִּינוּ הַנָּתִיב לְאוֹתוֹ רָם-מָעֲלָה
אַךְ לְאַחַר שֶׁעַל פְּנֵיהֶם חָלַף הַחֲמוֹר
הִבִּיטוּ רָאוּהוּ, אֲבוֹי, גַּם מֵאָחוֹר:

הַפְלֵא וָפֶלֶא: מָה מֵצִיץ מִן הָעוֹר
הִנֵּה לַאֲרִי פָּרְסוֹת שֶׁל חֲמוֹר!
זִינֵּק הַנָּמֵר עַל גַּב "הָאֲרִי"
חַמּוֹרֵנו מֵהַמִּפְגָּשׁ לֹא יָצַא שָׁלֵם וּבָרִיא...



אָכֵן "הַבְּגָדִים עוֹשִׂים אֵת הָאָדָם" אַךְ אִם הִגְזַמְתָּ- אוּלַי תְּשַׁלֵּם בְּדָם
הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בֶּגֶד מַלְכוּת לֹא יְדַקְדֵּק בְּכַפְתּוֹר אוֹ בְּחוּט
תָּמִיד מַשֶּׁהוּ מִבִּגְדוֹ יָצִיץ לֵאמוֹר: קוֹץ וָלֹא פֶּרַח נִשְׁתַּל בָּעָצִיץ...
הַחְלָפַת צוּרָה דַּקָּה הִיא כְּחוּט שִׁינּוּי בֶּגֶד לֹא יְשַׁנֶּה מַהוּת
לֹא לַחֲמוֹר בּוֹשֶׂם וּמוֹר וְלֹא נְגִינָה עֲלֵי כִּינּוֹר
תַּן לַחֲמוֹר תֶּבֶן וְקַשׁ לֹא לַחֲמוֹר חָלָב וּדְבַשׁ