סוֹף (מְמַשְׁמֵשׁ)

לא אכחד
ולא אסתיר ממך
בני, אחי, אבי,
אָ ח וּ נָ ה –
או מי שלא תהיה.

אלמנט הָאִי-הָפִיכוּת
הַ מְ צַ מְ רֵ ר
הוא זה בו אני נאחזת

ממנו – אני לא מַרְפָּה
כל עוד זה אפשרי,
לעת עתה.


ובלי קול קשר:

מִ שְׁ מֵ שׁ –
עץ פרי נָשִׁיר, פירותיו צהובים-כתומים והוא חמוץ-מתוק [כאילו בהתאמה], נאכל חי וגם מיובש. טוב להכנת ריבות [ומה עוד?].

(מה שנוגע או נוגס למשמש והוא מחוץ לסוגריים המרובעים הוא מתוך מילון כיס סַפִּיר עברי-עברי בשיטת ההווה, מאת איתן אבניאון, עמ' 395)