מלנכוליה דיכאונית
רוח רעה ועצבות נוראה
שלטה בו ביום שישי בשבת
עת התראיין לרשת ב'.
והמראיין לא השתלח לא עצר
נתן לסופר י"ק - בראשי תיבות
אעשה זאת מפאת כבודו
את מלוא הזמן עד שלא היו בפיו מילים.
ממרומי שנות השמונים לחייו
הוא מבכה את המדינה
שלא אליה קיווה וציפה.
היא שינתה פניה
על-פי דעתו השנונה.
הוא אוהב אותה כך הוא מצהיר
אך בהבל פה את עצמו מיד סותר.
אם היה צעיר ובריא היה עובר לגור במקום אחר.
אין לו איתה ולא כלום,
היא כובשת היא מתעמרת
היא מפלה היא מגרשת
ועוד כהנה וכהנה ביטויים שלא נדע.
ואני תוהה על איזו מפלצת הוא מתרעם
אין לו אף מילה טובה לומר עליה.
זה לא עם אין כאן עם הוא קובע
באו מרוסיה באו מאתיופיה ועוד כהנה וכהנה
עובדים זרים וילדיהם הוא אל חיקו מחבק.
החרדים מפריעים לו אין לו איתם דבר
אפילו לו קשר דם.
אם נגרד קצת ונפשפש בעברו
בודאי נמצא שם איזה סב
עטור זקן ופאות שלמד את תלמודו.
לחיות בקפריסין היה הולך
אך זה כבר מאוחר
כי לקופת חולים מכבי הוא מחובר.
לקפריסין המחולקת הכבושה הוא נושא עיניו.
הוא לא רואה מכאן
את הטורקים המתעמרים ביוונים.
אוזניו נאטמו משמע, עיניו סמאו מראות
את נאקת הכורדים והארמנים במשך שנים רבות.
שם ימצא מנוחה לנפשו הדוויה כך הוא מאמין,
יסלח לו האל על שנאת חינם לאחיו היהודים.
