יש אהבה

יש אהבה שהופכת עבד למלך
יש אהבה שעושה את ההפך
ויש שעושה הפוך על הפוך:
פעם היא כתר קוצים
פעם קֶרֶן הַפּוּך
ופעם מִצְנֶפֶת לֵצִים

רק אצלך ידעתי את כל השלוש
ובשבילי זה ולא אחר הוא
השילוש הקדוש
שמאז לכתך והיעלמותך אני סובב והולך
ומחפש ותר ומרגל וסורק ובולש ועוקב
וחוקר וחופר ונובר ומתחקה שוב ושוב

על עקבותיה של אותה תופעה אלוהית
אצל נשים גורליות כי רק בַּן היא עשויה
להימצא וכך לא פעם תוך כדי חיפוש ותעייה
אני מאבד את עצמי לעונה או שתיים
אי-שם בתוך היא
שאינה מספיק גורלית

לפעמים לשם שינוי אני מגשש
בעיניים עצומות כמו בחלומות
מגשש וממשש ומחטט ומפשפש ומושך
בְּציציות המציאוּת הלוך ומשוך הלוך ומשוך
עד כדי פרימה כזאת שאילולא היו העיניים עצומות
לא היה נשאר שום דבר לדמיון...

אז למה באמת – למה באמת
לסכן את הדמיון עד כדי כך
במקום להסתפק בַּזיכרון
שמאז לכתך והיעלמותך
משמש כממלא-מקום ראשון
של מלך ועבד וליצן

ממלא-מקום מקסים
שיודע ללהטט ישר והפוך
והפוך על הפוך
גם בכתר קוצים
גם בקֶרֶן הַפּוּך
וגם במִצְנֶפֶת לֵצִים...

אז למה לחפש עוד ועוד
למה לנסות ולטעות שוב ושוב
למה לבקש ולחקור ולדרוש
למה לתעות ולאבוד ביערות פות
למה לְהִתְחַקּוֹת בלי סוף
אחרי אותו שילוש קדוש?

למה להתענות עונות שלמות
בכל האוֹפֶּרַצְיָה המסובכת הזאת
בשביל פה ושם לאורך החיים
כמה רגעים של התפעמות אלוהית
למה באמת אלא אם כן
בלי הדבר האמיתי אתה מת.