ינעל אביב

הָאָבִיב פָּרַץ בָּאָרֶץ.
חַג לַחְנוּן וְחַם לָעַרְס.
וְכֻלָּם לָבְשׁוּ קָצָר,
לְמַעֵט שׁוֹטֵה הַכְּפָר.
הוּא שׁוֹטֶה. הַכְּפָר גְּלוֹבָּלִי.
הוּא אָמַר: וְאִם לֹא בָּא לִי?
וְלָבַשׁ עַל תֶּקֶן דִ'ימִי
אֶת כֻּתֹּנֶת הַפֵּסִימִי.

כָּל הַכְּפָר שָׂמַח בַּבֵּייגֶל,
הַשּׁוֹטֶה רָאָה רַק חֹר.
כָּל הַכְּפָר נוֹפֵף בְּדֶגֶל,
הַשּׁוֹטֶה הֵנִיף שָׁחֹר.
בָּאֲוִיר רָקַד צַפְרִיר,
הִסְתַּחְרֵר לוֹ בְּסַחְרִיר,
הִתְחַמֵּם לוֹ בְּתַחְרִיר,
אַךְ לַמְּשֻׁגָּע - קָרִיר.

אֲבָל אָז:
צִנּוֹר הַגָּז,
הֶהָמוֹן הַמְרֻגָּז,
הַסָּלָאם הַלֹּא סָלָאמִי,
כָּל הַסְּלָאלוֹם הָאִסְלָאמִי -
כָּל הָעֵסֶק שֶׁהֲרֵי
כְּבָר גָּלוּי לְכָל קוֹרֵא
בְּלִי קְרִיסְטָלִים וְטָארוֹט,
כִּי כֻּלּוֹ בַּכּוֹתָרוֹת.

כָּל הַכְּפָר כְּדֶרֶךְ עֵדֶר
הִתְעַטֵּף שֵׁנִית בִּסְוֶדֶר,
הִתְאוֹנֵן שֶׁזֶּה סַף חֹרֶף,
הִתְבּוֹנֵן נִכְסָף אֲחוֹרָה,
הִסְתַּכֵּל בַּטֶּלֶוִיזְיָה
וְרָתַח - זֶה לֹא אָבִיב זֶה!
לֹא אַפְּרִילִי וְלֹא מַרְסִי!
הַשּׁוֹטֶה אָמַר: אָמַרְתִּי.

אֲבָל אָז חָשַׁב עוֹד טוֹנוֹת
הַשּׁוֹטֶה עִם הַכֻּתֹּנֶת
עַד שֶׁמַּסְקָנָה מִסְקֵן:
כֵּן אָבִיב! זֶה דַּוְקָא כֵּן.
זֶה אָבִיב: אָבִיב עַרְבִי.
מָה צִפִּיתֶם שֶׁיָּבִיא?
גַּל פְּרִיחָה מַעֲרָבִי?
כֵּן - אָבִיב,
וְכֵן - עַרְבִי!
(הַשּׁוֹטֶה הוּא גַּם נָבִיא).