אָבָק

הוא נתן אמון מלא בבני-אדם
שבִּרבות הימים בשעת-מבחן
התברר פתאום באופן מובהק
שהיה יותר בטוח ויותר מוצדק
לתת אמון באבק

הוא נתן אמון מלא בבני-אדם
כמו באותו איש-כבוד שהעיד על עצמו
בנקיטת-חפץ יקר-מכול-יקר לליבו
שהבטחה שלו בעל-פה חזקה פי אלף
מברית-אינדיאנית של עירוב דם בדם
קל-וחומר מחוזה כתוב-וחתום חקוק-באבן

אבל ביום-העין בשעת-השין
העיד על עצמו אותו איש-כבוד
בנקיטת אותו חפץ
שאינו יודע כלל במה מדובר
ומיהר להסתלק אל מעבר לים –

הוא נתן אמון מלא בבני-אדם
וזמן רב לא עלה בדעתו
שאפילו בעל תואר "כבודו"
עלול להיות סתם
דרעק

אבל מה שהתברר באופן מובהק
במהלכו ובסופו של יום
ש"כבודו" אינו סתם דרעק
אלא דרעק שמתאווה להשתדרג
למעלת דרעק-בכיר!

הוא נתן אמון מלא בבני-אדם
אבל בתחילתו של יום
שבו הושאר לבדו ועמד לבדו
מול פני מערכה כבדה
האמון התמים הזה פג

מאז הוא יודע שבמקרה הטוב
אפשר לתת אמון בעיניים עצומות
רק באחד-מרבבה ואם לשפוט
לפי ניסיון במערכות כבדות
גם זה הרבה!

הוא נתן אמון מלא בבני-אדם
שהיו אמורים ללכת איתו עד הסוף
והוא איתם כמובן
אבל באמצע הדרך כשהביט לאחור
ראה שהם אינם

נ.ב.
האיש שנתן אמון מלא בבני-אדם
עַד שבזמן-אמת בשעת-מבחן
התברר לו שרובם אך לא כולם
היו פחותים מאבק-דרכים
הוא אני.