(לפני כּשישים וחמישה מיליוני שנים עלו מִקַרקעית האוקיָנוּס הקָּדום "תֵּטִיס" - רצועות הרים בִּקימוט אדיר, שנקרא בפי הגֵיאולוגים "המַהְפֵּכָה הָאַלפּינית", ונוצרו הרי האַלפּים, הקַרפָּטים, הרי הקַווקָז, הרי צפון אפריקה והמזה"ת. נוצרה אז, בּערך, המפּה הגיאוגרפית, של האֵזור שלנו, שהותירה מֵהָאוקיָנוס הקדום את הים-התיכון -שהוא הים האֶמצָעי, המצוּי בּין רצועות הרים אלה, הכּוללים, כּמובן, גם את הרי ארץ-ישראל, שלא הייתה קיימת כּלל קודם-לכן, - כּך טוענים הגֵיאולוגים.)
לפניכם, איפוא, השיר "הגיאולוגי" הבּא:
הִתְנַשְּׂאוּת הֶהָרִים
כְּבָר אֵינָהּ זָרָה לִי,
הֵן תֵּדְעִי:
הָיִיתִי יַחַד עִמָּם
בַּהִתְעַלּוּת אֶל סַף הַיַּבָּשָׁה
שֶׁל קַרְקָעִית הַיָּם;
נִגְרַפְתִּי יַחַד אִתָּם
בִּזְרִימַת קַרְחוֹנִים שֶׁגָּלְשׁוּ לְאִטָּם,
שֶׁרָשְׁמוּ עַל פָּנַי סִימָנִים שֶׁל בְּלִיָּה,
(כַּעֲרוּצִים שֶׁל נַחַל נוֹשָׁן),
וְהוֹתִירוּ עַל גּוּפִי צִבּוּרֵי אֲבָנִים
(מַצֵּבוֹת לְזִכְרָם הַלָּבָן).
הֵן תֵּדְעִי:
מַמָּש כָּמוֹנִי הַר וְיָם
מְשַׁנִּים חֲלִיפוֹת
אֶת פְּנֵיהֶם וּמְקוֹמָם.
