פרימוס ופתיליה, תשרי חדש

תשרי מגיע לסיומו, וחגי תשרי נשארו עדיין בלב, אותם ימים של תשרי בשנות החמישים, אותן להבות של הפרימוס והפתיליה.

הפרימוס והפתיליה ליוו את ילדותנו בשנות החמישים בשכונת בתי סיידוף בירושלים. מעבר למקומם במטבח היו כלים אלה חלק מנשמתנו, כלים שנקשרו בדמויות שהפכו למיתולוגיות: השכנה רוזָה צפניה שקראנו לה 'ויזינא רוזא', והשכנה חְנינֶה עטייה שקראנו לה 'ויזינא חנינה'. ויזינא היה הכינוי לכל שכנה, משום שהלדינו שלטה אז בשכונה.

אני מצרף תמונה של בתי סיידוף, ובקומה למטה, מתחת לגזוזטרה, שכנו הדירות - דירתנו באמצע בין דירתה של ויזינא רוזה מצד אחד, ודירתה של ויזינא חנינה מצד שני.

תמונת בתי סיידוף - תצלום שצילמתי בשנת 2005 - מאז נחרבו הבתים ומוקם שם מגדל דירות. רק המעטפת החיצונית נשארה לשימור. תמונתן של ויזינא רוזה ולצדה ויזינא חנינה היא באדיבותה של פנינה גוזלן-גולדמן הנכדה של רוזה. מימין לביתה של רוזה שכנתה משפחת וינטוררו-אשרי. באחת הדירות למעלה, גרה משפחת שריקי, והאם מארי-מרים שריקי נראית בתמונה משמאל לשכנה חנינה. היו ימים.


יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל שְׁנוֹת הַחֲמִשִׁים
מְקֻדֶּשֶׁת בְּדִמְעַת תָּמִיד, בַּאֲנָשִׁים.
בֵּיתֵנו בְּלֶב תֵּבֵל, בֵּין שְׁתֵי נָשִׁים.
שֶׁכָּאן יָדַעְנוּ מַתְחִילִים כָּל הַנִּסִּים.


זוֹ וִיזִינָא רוֹזָה, קְמָטֶיהָ, שְׁבִילֵי חַיֶּיהָ
אֶל הַפְּתִילְיָה הַבּוֹטַחַת. אַלּוּמִינְיוּם זוֹהֵר, חִוֵּר.
הַפְּתִיל בְּיָדֶיה, טָבוּל בְּדֶלֶק, מִתְאַדֶּה וּמוֹדֶה
וּבוֹעֵר. תִּשְׁרֵי יִקְרֶה לְאַט, הִיא לוֹחֶשֶׁת,
מְכַלָּה רֹעַ וּשְׁחוֹר. הַלֵּב לְעוֹרֵר.


בֶּחָצֵר שֶׁל וִיזִינָא חְנִינֶה אוֹר, אֵלֶּה גֶּחָלֶיהָ,
עֵינֶיהָ, הָאֲוִיר מַהְבִּיל אֵלֵינוּ, וָיָפָג לִבֵּנוּ.
דּוּד אַלּוּמִינְיוּם תָּנִיחַ עִם בְּגָדִים שֶׁכִּבְּסָה.
הַכֹּל עַל הַפְּרִימוּס, נִשְׁמָתָה נְמַסָּה,
סְנֶה מַבָּטָהּ, גּוּפָהּ מְהַסָּה, כַּמָּה הַמְּצִיאוּת קָשָׁה.
יָא שְׁכֶנְתִּי, שֶׁהַיְּלָדִים יִהְיוּ מְכֻבָּסִים,
הַטּוֹב יָבוֹא, יִהְיוּ הֵם לַאֲנָשִׁים.

שָׁחָה בְּסִינָר שָׁחוֹר, לָשָׁה כְּבָסִים, לְחָשִׁים,
וּמוּלָה הַמִּשְׁכָּן, וִיזִינָא רוֹזָה בְּחָלוּק לָבָן.
כָּל הַמַרְעִין בִּישִׁין לִפְתִיל
יִכְלוּ, לְעֵינֶיהָ תְּכֵלֶת. מְכֻפָּרִים, בְּטֵלִים בְּשִׁשִּׁים.


שִׂימִי לֵב לַיְּלָדִים, מַמְתִּיקָה רוֹזָה לְאִמָּא,
שָׁנָה חֲדָשָׁה, הַכֹּל יָבוֹא לְאַט, עַכְשָׁיו הֵם יְלָדִים,
תְּחַנְּכִי אוֹתָם, בְּנַחַת, הַזְּמַנִּים מִתְבַּשְּׁלִים.
בֵּין שְׂחוֹק לְחָשֵׁךְ,
יִגְדְּלוּ, כְּבָר לֹא בְּיָדַיִךְ, יִהְיוּ עַל רֹאשֵׁךְ.


שְׁתֵי נָשִׁים, אַחַת בַּפְּתִיל, מְרַקֶּדֶת
לְאִטָּה עִם הַפְּתִילְיָה, קֹדֶש רוֹטְטָה.
הַשְׁנִיָּה דָּוָה אֶל הַדּוּד, בַּכְּבָסִים, יוֹקֶדֶת
שִׁבְעָתַיִם, פְּרִימוּס חַיֶּיהָ רוֹעֵד, שָׁלוֹש רַגְלַיִם.


וִיזִינָא חְנִינֶה שׁוֹלָה מִן הַדּוּד,
הַבְּגָדִים לַעֲבוֹדַת יוֹמֵנוּ, לַמֵּרוֹץ, לָעַבְדוּת.
וִיזִינָא רוֹזָה, בַּת חִיּוּך, הַתַּבְשִׁיל בֵּין כֶּסֶה לִרְתִיחָה,
עָרֵב לַמַּלְאָכִים, מָזוֹן שֶׁל מְלוּכָה.


אִמָּא תְּחַבֵּק אֶת רוֹזָה, אַתְּ עִמִּי, כְּמוֹ אִמִּי,
וְתִלְחַשׁ לִחְנִינֶה, נְשָׁמָה, אַתְּ אִמָּא אֲדָמָה.


יְלָדִים הָיִינוּ, נָשַׁמְנוּ מִלִּים וְנָצַרְנוּ אַהֲבָה.
פְּתִילְיָה עֵדֶן נְסִיכָה, פְּרִימוּס פְּרִינְס
הַלֶּהָבָה. חַיִּים שֶׁלֹּא תַּמּוּ בָּנוּ, מְבַעְבְּעִים
רוֹחֲשִׁים, חֲמִימוּת מַעֲשִׂים, קֶסֶם נִסִּים.