עניין של זמן

ככל שהעבר הולך ומתארך
וזה מתרחש אם רוצים או לא
העתיד הולך ומתקצר
וקָטֵן ופוחת ומתמעט
ומצטמצם ומצטמק והסוף
נעשה בקצב הולך וגובר
יותר ויותר קרוב

וכול כמה שמנסים
להיות מוכנים לקראתו
בכול דרך אפשרית
או לעשות ממנו צחוק
(מה שקל כשהוא רחוק)
ברגע האמת
זה לא באמת עובד

עד כאן זה בַּכְּלָלִי
ומכאן למשהו אישי:
אם תביטי סָבִיב סָבִיב
תִרְאִי ואולי תופתעי
לראות שבינך לביני
משמש הזמן כדן יחיד
שאדיש לקיומך וקיומי

ממש כמו שופט בשר ודם
שלא בא לו לעיין ולמיין ולברר
אם באמת קרה מה שקרה
ומה לא באמת קרה
ומי אם בכלל
צדק או טעה
כי זה לא מעניין את התחת שלו

אז אם לא נחליט לשים
זין על סדר הדין
וזין על סופיות הדיון
ולא ניתן לעצמנו צ'אנס נוסף
לעיין ולמיין ולברר הכול מחדש
במקום לדחות זה את זו על הסף
לא נוכל בסופם של ימינו לבוא בטענות
אלא לעצמנו.