|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
במצרים העתיקה בקצה העיר "דגל יוטה" שכן מכון מחקר בשם עד"ש (ערוב, דבר, שחין) ושאר מרעין בישין. במכון זה חקרו חרטומי מצרים את המחלות שפקדו אותם.
החרטום כרישי עבד בנושא ערוב והוא עבד במעבדה חמה שבבנין "חבצלת קהיר". בכל יום שבת הגיע החרטום כרישי לתורנות בבנין "חבצלת קהיר" לטפל בפילי הניסוי, היות ומסתבר שפילים הם המודל הטוב ביותר של מחלת הערוב.
בפתח הבניין עמד בקר תורן ששמר על העובדים בתוך המעבדות החמות ועל המכשירים ותפקידו היה גם להזעיק את מכבי האש הפרעוני במקרה שריפה.
החרטום כרישי שם לב שכל פעם שהוא יוצא, הבקר מר נמנמי ישן. הדבר חזר על עצמו מספר פעמים. החרטום כרישי הלך לחרטום הממונה על הבטיחות - החרטום כנעני וסיפר לו על נמנומו של מר נמנמי.
פנה החרטום כנעני לוועדת הבטיחות של החרטומים ובקש מהם להחליט מה יעשה. ישבו החרטומים בוועדת הבטיחות שבעה ימים ושבעה לילות והגיעו למסקנה שמר נמנמני לא יהיה יותר בתורנות בוקר.
שמע מר נמנמני על רוע הגזרה אץ רץ לממונה עליו מר נחור וכבל לפניו על רוע הגזרה וטען שתוספת שבת בתורנות מהווה מרכיב חשוב בשכרו.
רץ מר נחור לסגן מנהל מכון עד"ש (ערוב, דבר, שחין) החרטום ארנבי ושטח את בקשתו שמר נמנמני ימשיך בתורנויות השבת שלו כדי שלא תפגע משכורתו. חשב החרטום ארנבי שבעה ימים ושבעה לילות ואז זעק איוריקה, מצאתי.
ימשיך מר נמנמני את תורנויות שבת שלו כרגיל, בבוא החרטום כרישי לתורנות שבת, יעמוד מר נמנמני עד גמר עבודתו של החרטום כרישי וכך לא יוכל להירדם והחרטום כרישי לא יוכל להתלונן. כל העולם מהודו ועד כוש התפלאו על חוכמתו של החרטום ארנבי.
וכך היה, כשבא החרטום כרישי לעבוד בימי שבת ומר נמנמני היה תורן, הוא חיכה לגמר עבודתו של החרטום כרישי בעמידה.
כעבור מספר חודשים באחד האמשים ביום שבת אחד שבו מר נמנמני היה תורן התקלקלה משאבה וקומה אחת הוצפה. יש אומרים שנגרם נזק באלפי ככרות זהב ויש אומרים שלא נגרם כל נזק. ואז הוחלט סופית שמר נמנמני לא יהיה יותר בוקר.
ותושבי "דגל – יוטה" המשיכו לחיות בשלוה ולא ידעו שמה שהיה יכול להיגמר באסון נגמר בקומה מוצפת.
|
| תאריך:
|
11/04/2007
|
|
|
עודכן:
|
11/04/2007
|
|
ורה קשמיר
|
|
הכל החל כשאשתי החליטה לנסוע לניו-יורק, לפגישת מחזור. לקחת חופש לשבוע, דווקא התאים לי, אבל לא הנסיעה לניו-יורק. היינו שם לחופשונת בת-שבועיים בספטמבר שעבר, ולהגיד את האמת - לגמרי לא יפריע לי באם יעברו לפחות עשר שנים עד הביקור הבא. החום והלחות הבלתי-נסבלת שם מזכירים לי את תל אביב בקיץ, וכפי ששמתם לב, גם בתל אביב אני לא מרבה לבקר. חוץ מזה, עבורי חופש הוא נופש, בו אני שותל את עצמי ליד בריכת שחייה. עבור אשתי ההפך נכון: היא אוהבת לחרוש את קניוני העיר בה היא נמצאת. הסכמנו באם כך שהאשה נוסעת לבד, ושהבן (ערן) ואני נבלה את השבוע במדבר, בפאלם-ספרינגס. הביקור האחרון שלי בעיר זו היה מספר ימים לפני ההתקפה על מגדלי התאומים ב-2001.
|
|
|
|
|
שלום לכם קוראי הנאמנים. עבר כחודש מאז הפרק הקודם ביומני. ברצוני לעדכן אתכם וכן לעורר עניין מסוים לדיון ציבורי. בבריאותי לא חלו שינויים רבים. מצב המחלה די יציב. הסרטן תודה לאל נעצר ולא זז. המינון שלו די נמוך. התפקודים השונים די יציבים. שהמצב של המיאלומה שלי ימשך כך עוד הרבה שנים. את מחלת הסרטן שלי אי אפשר לרפא. בגלל המחלה שאני נושא בגופי, הוזרמו לגופי כמויות אדירות של חומרים שונים. מחומרים כימיים ועד לאלפי כדורים בשם סטרואידים וכדורים אחרים, מתלידומיד ועוד.
|
|
|
|
|
הליברלים נטו לצחקק כשהנשיא רייגן היה מעלה זכרונות על אמריקה של פעם, של השנים שלאחר מלחמת העולם השניה. הוא זכר עיירות פאסטורליות שישבו על גדות נהרות, עם בתים נאים ומטופחים מוקפים בגדרות עץ צבועות לבן. הוא זכר ילדים בלונדינים ותכולי עיניים ששיחקו במדשאות שלפני הבתים, וציפו לאמא שתבשר שארוחת הערב מוכנה. חה חה, צחקקו הליברלים. רייגן שוב מבלבל את אחד הסרטים שהופיע בהם וחושב משום מה שזו הייתה המציאות בשנות ה-50'. המציאות האמיתית הייתה הרבה יותר עגומה ממה שרייגן "זכר", אמרו.
|
|
|
|
|
בראשית ברצוני להודות לכם על תמיכתכם בי, התעניינותכם בי ושליחת מאות מכתבים בדואר האלקטרוני. אני מנסה להשיב למרבית הפונים אך לא תמיד מצליח להשיב לכולם. כמו כן, אין לי פתרונות קסם וכן אין את כל המידע הרפואי המלא. כל מה שאני כותב הוא מידע אישי. מתוך למידת הנושא מאז שחליתי. וכן מלימוד עצמי את הנושא. לצערי, אין אני יכול לענות על כל השאלות המקצועיות וכל מה שאני עונה בחזרה על פנייתכם זה מידע שלי, אישי וכן מהניסיון שאני צובר לצערי זה מספר שנים בגלל מחלתי. גם ניסיון אישי הוא מידע רב וחשוב.
|
|
|
|
|
שלום לכם כל קוראי הנאמנים. עברה תקופה ארוכה מאז עדכנתי אתכם במצב בריאותי. מצבי הבריאותי די יציב, אני תקווה כי כך ימשכו הדברים עוד עשרים שנים לפחות.
|
|
|
|
|
