|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
ופתאום זה קרה,
פתאום שמתי לב שלאבני המדרכה יש סדר מסוים. סדר קוסמי, זה חייב היה להיות מעשה תבונתי. לא יכול להיות סדר מופתי שכזה מבלי שמישהו, יצור תבוני כלשהו, תכנן את זה. עכשיו אני פשוט לא יכול להבין את החילונים. הם בטח יקראו לזה אבולוציה או משהו.
מאז, חיי השתנו. בכל מקום אני מוצא סדר הגיוני. בזריחה ובשקיעה, בגאות ובשפל, אפילו בגזים שבקולה. אני לא יכול ללכת לשום מקום מבלי להרהר. הנה רק אתמול, דיברתי עם מיכל בשעת לילה. דיבור שקט. דיבור רך. כשכבו האורות פתאום הבנתי. היא זרקה משפט, אני שתקתי. היא סיימה, אני דיברתי. סדר. סדר קוסמי מופתי. והרי אני לא יכול להבין איך ניתן להסביר זאת בדרכים רציונאליות. מה יגידו לי? אבולוציה? כאוס? אם האורגניזם לא היה לומד לחכות שאורגניזם אחר יסיים משפט, אז הוא לא היה שורד? המין שלו היה נכחד? גם אם זה היה לוקח מיליארדי שנים, מוטציה אחת קטנה הייתה תורמת להישרדותו דווקא של מין שהיה מחכה לסוף משפט לפני שהיה פוצח בדיבור?
מאז ששוטטתי ברחוב, הבזיקה בי הבנה. כמו מכת ברק. הכל מאורגן. הכל תבוני. שום דבר אינו קשור ליד המקרה. אפילו ליד המקרה לא קוראים במקרה יד המקרה, הרי היא היד שמכוונת, היד הנעלמה. אתם באמת חושבים שאתם קוראים את זה במקרה? לעולם לא תוכלו להסתכל עוד על אבני מדרכה באותה הדרך.
אלא אם כן, אולי הסדר האלוהי של אבני המדרכה קשור בכלל לקבלן בנייה מהשטחים. אולי, פעם, היה קבלן בנייה מהשטחים שהיה אחראי על המדרכות בעיריות, ואותו קבלן היה יקה. ממש כמו ניצול שואה, הוא התעקש שאבני המדרכה יהיו מסודרות לפי צבע - סגול, בורדו, סגול, בורדו. כמו חיילים. אצל היקה הפלסטינאי לא היו חוכמות, מי שלא סידר את האבנים כמו שצריך, עף הביתה ולא היה אכפת לו מאיזו חמולה או מאיזו משפחה. היום זו כבר מסורת. אין קבלן שמכבד את עצמו ששם את האבנים סתם, בלי ארגון.
הסיפור המעניין הוא על איך הקבלן נהיה יקה. מה לפלסטינאי מהשטחים ולגרמניה? הוא גדל בגרמניה כשהיה ילד כי אבא שלו למד שם להיות קונדיטור. הוא חווה שם המון גזענות וזה ליווה אותו כל החיים. הם חזרו לפלסטינה של אז והשתקעו בשכם. הייתה להם מאפייה וכשסיים תיכון עבד כקבלן בארץ.
אז היקה-קבלן-גרמני-פלסטינאי עבד פה בארץ והשפיע מאוד על תרבות סידור אבני המדרכה.
מקריות? אילו אבא שלו לא היה חולם להיות קונדיטור? אילו האבא היה חולם להיות קונדיטור והבן לא היה חווה גזענות? אילו הבן היה חווה גזענות אבל לא היה פלסטינאי? לזה יש לי תשובה, אם הוא לא היה פלסטינאי אז הוא לא היה קבלן בנייה. בדוק.
מי יודע מה הייתה תרבות סידור אבני המדרכה בארץ אז?
|
| תאריך:
|
06/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
06/12/2010
|
|
ניר גלילי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
1gilgil
|
6/12/10 21:28
|
|
|
|
2
|
|
מי123ה
|
6/12/10 21:38
|
|
|
|
3
|
|
mor algabri
|
7/12/10 21:02
|
|
|
|
4
|
|
ברוך ב
|
9/12/10 20:21
|
|
|
|
5
|
|
yonat m
|
18/12/10 16:02
|
|
|
|
6
|
|
עמרי ו
|
14/12/13 01:57
|
|
לכל קבוצה יש את הסלנג שלה, את השפה שלה. יש אתר בשם אלפבית שאיגד את הסלנג הכול כך נפוץ אצלנו וצירף משמעויות ופירושים משעשעים. הינה למשל אצל החילוניים, ברור שאם מישהו דתי פונה אליו בתואר "צדיק", הוא בעצם לא באמת מתכוון לזה, אלא רק פשוט מחפש מניין או התרמה. "אח שלי" זה כאילו חבר, אחד מהחבר'ה. אבל דווקא אלו שאני לא מכיר בכלל, פונים אליי בתואר של אח שלי. החברים שלי קוראים לי בשם.
|
|
|
|
|
"הוא מתעורר? תיגשי לקרוא לאחות"... "מה שלומך? איך אתה מרגיש?"... "תן לו קצת אוויר, ארתור!". כל-כך הרבה שאלות וכל שאני רוצה זה לדעת מה קורה איתי, איפה אני ומי לעזאזל כל האנשים האלה ששואלים אותי כל-כך הרבה שאלות. ניסיתי להוציא קול, אבל לא הצלחתי להפיק כלום מלבד כמה יללות חלושות. בדיוק נכנסה לחדר אישה במדים לבנים - היא הוציאה פנס קטן מכיסה והאירה לתוך עיניי. היא לא רואה שאני כבר חולה? מה היא עוד רוצה? לעשות אותי עיוור?
|
|
|
|
|
תמיד אמרו לי כמה שאני מיוחד. מגיל קטן הדהמתי את כל סובביי עם היכולת שלי לדקלם קטעים שלמים בעל-פה. לאורך השנים משהו מכל התשבחות שהורעפו עליי כנראה שנקלט, כי התחלתי בעצמי להאמין בכך. במבט לאחור, אני לא חושב שיהיה אדם אחד ביקום שיוכל לערער על הקביעה שאני באמת מיוחד - הרי לא כל אדם יכול לפתוח את בטנו של אדם, להוציא מתוכה את כל איבריו ולתפור חזרה כאילו מדובר בעוף ממולא, ולאחר כל זאת להספיק להגיע הביתה לאכול ארוחת ערב עם משפחתי האוהבת. על-מנת להבין מי אני, עליי להתחיל בהתחלה - הרבה לפני שהפכתי למה שאני כיום.
|
|
|
|
|
לפני הרבה שנים, במקום עבודתי,
|
|
|
|
|
אמרו חז"ל: שלוש רגלים נתן הקב"ה לישראל כנגד האבות. פסח - כנגד אברהם, שכתוב: "לושי ועשי עוגות" והיה בפסח. שבועות - כנגד יצחק, שתקיעת שופר של מתן תורה היה בשופר מאילו של יצחק. סוכות - כנגד יעקב, שכתוב "ולמקנהו עשה סוכות". ורצה הקב"ה לתת שנים עשר ראשי חודשים שיהיו מועדים ורגלים גמורים על שם שנים עשר שבטי ישראל, אבל אחר שחטאו בעגל, הפסידו דבר זה. ונשים, שלא חטאו בעגל, הן זכו לראש חודש יותר מן האנשים. וזה הטעם לכך שנוהגות נשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש.
|
|
|
|
|
